שיטות הריפוי העממי היו מאוד מקובלות. כשהתקררנו עשו לנו כוסות רוח, השיטה הייתה פשוטה לוקחים את הכוס ( כפי שמופיעה בצילום ) מכניסים לתוכה צמר גפן או נייר בוער ומצמידים אותה לגב. ככה מניחים על הגב כעשר כוסות, מכסים את הגב בשמיכה ולאחר כרבע שעה משחרים את לחץ האוויר של הכוס מהגב. ניתן אפילו לשמוע את פליטת האוויר ולראות את העיגולים האדומים שהשאירו הכוסות על הגב. זה כתוצאה מיניקת הקור מהגב בעזרת האוויר החם שהיה בכוס.
תרופה מאוד מקובלת נגד העצירות היה השימוש בחוקן. ( גם הוא מופיע בצילום ) ואף שתיית שמן דגים או שמן "קיק" הועילה מאוד. נגד כאב גרון אימא הכינה לנו "גוגל מוגל" ( על כך יבוא בהמשך פירוט ) רשימת התרופות הייתה רבה ומגוונת כמגוון המצרכים שהיו בבית באותה שעה. קפה, חלב, שמן, שום, לימון ומה לא? הכל היה בגדר של תרופה בדוקה ומועילה.
הרב ישראל גליס מביא מעט על רפואות עממיות וסגולותיהן. מובא כאן תיעוד הסיפורים ממפגש מועדון מספרי הסיפורים בירושלים כאשר הרב ישראל גליס מספר לקהל ומשיב לשאלותיהם של: יהודה עצבה ודני אביחיל