|
הבריטים כידוע שלטו בהודו וראו בה מדינה נחשלת, הם החליטו לשפר את מערכת הכבישים הרעועה והישנה ובשלב ראשון שלחו לאחד הכפרים מהנדס, עם מודדים וציוד הנדסי מתקדם לתכנון כבישים כל זאת במטרה לבנות דרך תוואי דרך חדשני ומודרני בין הכפר האחד לכפר השני.
המהנדס מגיע עם כל הכבודה, מקימים את הקרוון והעובדים הרבים חורי הפנים יוצאים לשמש ההודית הקופחת ומחילים במדידות.
שבוע עובר ועוד שבוע וחודש שלם והמהנדס מזיע ולא מאמין. כל המדידות מראות שהתוואי הישן והרעוע בין שני הכפרים הוא התוואי המושלם והמדויק ביותר. מכוונים שוב את המכשירים ושוב מודדים יום ולילה,
לאחר שלושה חודשים מבין המהנדס שלא יכול להיות תוואי דרך טוב יותר מהתוואי הקיים. ניגש המהנדס הבריטי לראש הכפר ואומר לו – לראש הכפר ואמר לו: 'איך הצלחתם להגיע למסקנה שזו הדרך הכי טובה? מה עשיתם על מנת להגיע לדיוק כזה? אני כבר שלושה חודשים מנסה עם המכשירים הכי טובים ורואה כי זאת הדרך הקצרה והטובה ביותר'.
עונה לו ראש הכפר – פשוט מאוד אנחנו לוקחים חמור, שמים אותו בכפר השכן קושרים אותו שלושה ימים ללא אוכל וללא שתיה וכעבור שלושה ימים משחררים אותו, מה עושה החמור דבר ראשון מתחיל לרוץ חזרה לאורוה שלו למקום בו יש לו מה לאכול, החמור רץ ואנחנו אחריו מסמנים את התוואי של הדרך בה עבר החמור.
נדהם המהנדס הבריטי ולאחר דקות אחדות מתאושש ושואל – ומה אם לא היה לכם חמור?
- אם לא היה לנו חמור, מסנן ראש הכפר לאיטו, אם לא היה לנו חמור אז היינו מבקשים שיבוא מהנדס כמוך.
|