|
שירת הפרחים:
מחטי קרני השמש כבר כאן.
כשהיום מקיץ פתאום, מחשבות על ים שיכור.
העולם ברור עכשיו כתמול שלשום,
והשמש החלון, מציצה ממרום היום, עוד יום חול.... עוד יום חול...
בליל צבעים נשפך אל תוך האחו, זו תפרחת האביב, מפזרת צחוק חביב.
העולם ברור עכשיו כתמול שלשום, והשמש החלון, מציצה ממרום היום, עוד יום חול.... עוד יום חול...
זו שירת פרחי הבר, לוחשת:
שירתם של הפרחים, מנגנת אור בפנים... זוהי קשת הצלילים הצבעונית,
שנושקת לגלים, הגלים השיכורים, שיכורים....
החורף:
טיפות הגשם מחלחלות בין העצים, הן נורות מן השמיים כחצים.
ההר נשפך ייגע אל העמק, וזרימת ברקים נראית על שדה הסלק.
זהו מרוץ זמני של רגש המוני, נדלק לו אור, אולי זה סדק, המפריד בין עולמינו לשני.
ברדת החשיכה, אותי לוקח, רעם אימתני.
|