שלום לכולם.
אנחנו בסדנה האינטרנטית שלנו כשאני מסתכל על מסך המחשב כאן ורואה את הפעילות שלנו, אני שמח ונרגש. ורציתי לעשות כאן לא מעין סיכום, אבל בכל זאת זה שיעור עשירי שלנו. מה למדנו עד עכשיו? חשוב שנעצור ונסתכל קצת.
מה למדנו? באיזה נושאים נגענו? בשיעור הראשון דברנו על הסקרנות. בשיעור השני נגענו באמת הפנימית של המספר. אחר כך התייחסנו לסוגיית המספר העממי והסיפור העממי. סיפור העם, שהוא נחלת הכלל. מדוע ולמה וכיצד מתגלגל הסיפור, ממספר למספר, פושט צורה ולובש צורה אבל שומר על הנוסחה הסיפורית שלו.
בשיעור הרביעי דברנו על היחס ללימוד, היחס שלנו כמספרי סיפורים. מה צריך להיות היחס שלנו ללימוד? בשיעור החמישי הזמנתי אתכם לקחת חלק, לבוא וללמד. הרי, הסדנה הזאת היא של כולנו. כל אחד ואחד מאיתנו תורם את חלקו, יש לו אוצר שלם שלו, ייחודי לו.
ואמרנו שהחוכמה לא נפלה על אדם אחד בשום תחום, אלא כמו גשם התפזרה וכל אחד מהמספרים מביא את טיפות הגשם שלו ויחד מרווה לכולנו את הגן הזה של הסיפורים המקסימים והיפים שנוצרו כאן.
יש לנו כאן בסיפורי הסדנה, אם אני פותח את סיפורי הסדנה: סיפור חלב וסוכר, דרויאנוב במשפחה, כלה נאה וחסודה, סיפור של חרש, של בועז ניסן שמספר גם בשפת הסימנים את הסיפור. יש לנו סיפור על האמת והמסכה עם לילך צור המקסימה. יופי יופי עם אילן ענבר, נס חנוכה הפרטי עם יענקלה בהט, תחזית מזג האוויר, עם החזאי אורי בץ, סידור עבודה לשם שמים, עם עוזי סנדורי.
וכן הלאה. אני לא יכול לומר את כל השמות. אבל תכנסו לאתר ושם מופיעים השמות וסיפורי החיים המתומצתים של כל מספר ומספר.
כאשר הזמנתי אתכם לספר סיפורים, הרמתם את הכפפה לשמחתי. אילן ענבר לקח את השיעור השישי . שהוא הציע לנו פרויקט חדשני מעניין ומרתק, אישי לכל בית ובית 'קופסת סיפורים משפחתית'.
את השיעור השביעי העבירה לילך צור. הכותרת 'באה מאהבה' איך להתגבר מה שנקרא, על הדבר, על החיה על החיה הדמונית עם עשרות עשרות רבות זוגות של עיניים. לבוא אליו מאהבה, היא אומרת לחבק את הקהל,לאהוב אותו ואז הוא יקבל את הסיפור, יאהב את הסיפור ויחד נמריא לעולם הזה של הסיפור, לעולם שיוצר המספר שמחיה לפני הקהל.
הסיפור השמיני, את הסיפור השמיני 'עולם הסיפור' מאת נורית שני. נורית שני באה ואומרת: אנחנו לא מדברים, אנחנו לא שולחים מילים או אותיות, אנחנו מספרים על מה שאנחנו רואים היא מביאה משל מאוד יפה, היא אומרת מספר סיפורים משול לאדם שיושב בבית קולנוע ורואה סרט ומעבר לגדר יש מישהו שלא רואה את הסרט. מספר הסיפורים מתאר לו מה הוא רואה, בצורה חיה ותוססת ונושמת כמו שהוא רואה באותו רגע ומחייה את עולם הסיפור.
הסיפור התשיעי, אני רוצה להודות למרגלית טובי ששלח לנו את אחד הנושאים החשובים קולו של המספר והיא מביאה שיעור מרתק. אני מציע לכם להאזין צלו היא לא רק מביאה את 'האני מאמין' שלה שאומר לא חשוב איזה קול יש לך, מה שחשוב הוא שקח את הקול שלך שהוא ייחודי בעולם, כל קול וקול הוא ייחודי בפני עצמו וספר כמו שצריך לספר והיא מביאה דוגמאות. והדוגמאות שלה, מה שנקרא לא צריך יותר מזה, היא מדגימה באש חיה איך לספר סיפור, איך להשתמש בכלי הזה בקול.
אז זהו, זה בערך המצב היום של הסדנה האינטרנטית, מאחר וכל כך התפתחויות יש, כל כך הרבה תגובות יש לכם. כך הרבה תגובות יש לכם יש באמת גולשים שמעורבים ומגיבים ומעורבים בכל רמ"ח אבריהם ומגיבים לכל נושא ונושא ויבורכו על כך. משום שהתגובות הם היצירה האמיתית. הסיפור הוא קטליזטור, המורה או זה שמעביר שיעור, מעביר שיעור. אבל מה יוצא מזה? מה יוצא, איזו יצירה יוצאת מזה? זה סוד שמסתתר בתגובה של כל אחד ואחת מכן. אז כדי להתמצא פחות או יותר, פתחנו גם לוח מודעות לעידכון, שמביא מפעם לפעם, מה חדש בסדנה האינטרנטית כדי שתוכלו להתמצא. אלה מכם שגולשים כדי שתוכלו לדעת מה התחדש. אז תפתחו בלוח הודעות לעדכון ותראו למשל ב- 31.7. אני כותב בשיעור האחרון שקיבלנו של מרגלית טובי. אני מזכיר גם שהסדנה היא בית מדרש שלכל אחד ואחד מאיתנו יש את הספר שלו והוא מצרף את דפי הלימוד שלו, לדפי הלימוד של כולנו.
אז זהו, אני מאוד מודה לכם ואנחנו אני מקווה ומחכה לתגובות שלכם. אל תהיו אדישים. הכנסו, תהיו מעורבים. זו יצירה מופלאה. האינטרנט קר ומנוכר, בסך הכל זה מסך של מחשב אבל הוא יכול לחבר אותנו בצורה אנושית ולא רחוק היום שכולנו ניפגש בעוד כמה שבועות, חודש חודשיים ונבנה את דרך הלימוד שלנו הלאה ביחד.
תודה!
|