הצרצר והנמלה

לפני זמן לא רב במקום לא רחוק היה קן של נמלים.

הנמלים היו יעילות מאוד. כל יום בשעה חמש אפס אפס הן היו יוצאות מהקן לאסוף אוכל. כל נמלה ידעה בדיוק באיזו שעה המשמרת שלה ובאיזה טור היא אמורה להיות. נמלה אחת בטור 1א, השניה בטור 1ב וכו'.

ליד הנמלים חי הצרצר. כל יום, בהנחה שהחליט לא לישון לאורך כל היום, היה הצרצר מתיישב ליד הנמלים, מכוון את הגיטרה שלו ומתחיל לשיר : NO WONEN NO CRY… . וכך כל יום- הנמלים עובדות. מסודרות. והצרצר מנגן לו NO WONEN NO CRY…. וכך כל הקיץ

יום אחד- ספאלש! אולי בשבילכם- זו תהיה טיפה קטנה על האף, אבל בשביל הצרצר זה גוש ענקי של מים שנחת עליו מהשמים. הצרצר נרטב כולו, בגדיו סחוטים, המחושים שלו נפולים, הגיטרה... אוי הגיטרה...

ואצל הנמלים, ברגע שהתחיל הגשם- ווטווטווט אזעקת חורף. כל הנמלים נכנסים פנימה וסוגרות את הקן עם חמשה מנעולים. כל נמלה יודעת בדיוק מה היא עושה במהלך החורף- מי מטפלת בזחלים, מי חופרת את הקן. הן ידעו גם כמה אוכל יש לכל נמלה בכל יום.

והצרצר, כשראה לפתע שכולן נעלמו התחיל לחפש אותן. הגיע אל קן הנמלים ודפק בדלת. טוק טוק טוק. אחת הנמלים פותחת חרך הצצה.

"כן, מי אתה?"

"שמעי, נמלה, אחותי... אולי את זוכרת אותי? ניגנתי לידכן בקיץ?"

"מה אתה רוצה?"

"שמעי, אחותי, קר לי... רטוב לי... אולי יש לכן קצת מקום ואוכל לצרצר מסכן?

"זה נשמע לי רעיון מעניין אבל לא מגיע לך!"אמרה הנמלה וסגרה את החרך.

הצרצר שלא ידע את נפשו, הלך להתייעץ עם פרת משה רבנו הזקנה. "דע לך" אמרה הפרה "יש מקום אחד שבו השמש תמיד זורחת. קוראים לו סיני. סע לסיני ושם יהיה לך טוב"

ארז הצרצר את הגיטרה , לקח בגדים להחלפה ותפס טרמפים לסיני. כשהגיע לאחד החופים, פרס מחצלת, הוציא את הגיטרה והתחיל לנגן NO WONEN NO CRY….

עברו מספר חודשים ונגמר החורף. אביב הגיע- טווטווטוו (הפוך מווטווטווט) אזעקת אביב. הנמלים רוצות לצאת אבל... ברגע שפתחו את הדלת שתי נמלים נתקלו זו בזו. " מה את עושה כאן? זה הטור שלי!" " ממש לא נכון- את בטור 1ב, זה טור 1א". וגם אחרי שהצליחו לצאת שררה אנדרלמוסיה (שזו מילה מבולגנת לבלגאן). במשך כל היום לא הצליחו להכניס אפילו גרגר חיטה אחד.

מה קרה? שאלו את עצמן הנמלים. כל שנה היינו מצליחות יפה, מה קרה השנה?

כנסו את מועצת הנמלים החכמות. חשבו וחשבו. ולבסוף הבינו. כל שנה היה הצרצר מנגן לנו ברקע. איפה הוא?

שאלו את פרת משה רבנו והיא סיפרה להם. שלחו לו מכתב "צרצר יקר, הבנו את הלקח, בבקשה תחזור..."

האם הוא חזר או לא? זה כבר שייך לסיפור אחר