סיפורים נוספים:
צללית של עגלה

עמוד הבית » קהילות מספרי סיפורים » סדנת מספרים במוזיאון חצר היישוב, 2011 » תקראו לאינברירה

תקראו לאינברירה

נכתב על ידי: נגה קופלביץ


פעם היו שני ילדים אחים שקרו בכפר קטן. יום אחד בחורף כאשר היה מאוד קר וגשום ההורים בקשו מהם ללכת ליער ולאסוף עצים להסקה. -
- ומה נעשה אם העגלה שלנו תשקע בבוץ? - שאלו הילדים. - תמשכו את העגלה למעלה ותוציאו אותה מן הבוץ, השיבו ההורים. - ואם לא נצליח למשוך את העגלה והיא תישאר תקועה בבוץ?  שאלו הילדים. - אז תקראו לאינברירה, אמרו ההורים.

- איך נקרא לאינברירה?  שאלו הילדים.

-פשוט מאוד, תעמדו ליד העגלה ותצעקו,אינברירה! אינברירה! ואז אינברירה יבוא ויוציא את העגלה מן הבוץ. הלכו הילדים ליער והעגלה באמת שקעה בבוץ. הילדים ניסו למשוך את העגלה למעלה אך לא הצליחו ואז הם עמדו וצעקו - אינברירה! אינברירה! הם ציפו שאינברירה יבוא ויוציא את העגלה מן הבוץ אבל אף אחד לא בא. אחרי כמה שעות הילדים ראו שכבר מתחיל להחשיך ואז הם ניגשו שוב לעגלה והתחילו למשוך אותה למעלה בכל הכוח עד שבסוף הם הצליחו להוציא אותה מן הבוץ.

כאשר הגיעו הביתה אמרו הילדים להורים - העגלה שקעה בבוץ ולא הצלחנו להוציא אותה. צעקנו, אינברירה! אינברירה! הרבה פעמים ואף אחד לא בא.
- אז איך הצלחתם להגיע הביתה? שאלו ההורים.
- ראינו שאף אחד לא בא, אז ניסינו עוד פעם בכל הכוח ואז הצלחנו, אמרו הילדים.

- זהו בדיוק, משכתם בכל הכוח כי ראיתם שאין ברירה! אמרו ההורים.

הערהת המתעדת: " לא ברור לי אם זה סיפור של יהודי בולגריה או סיפור עם בולגרי. אני מאוד סקרנית לדעת אם יש לסיפור הזה וריאציות נוספות וומאוד סביר שיש. הסיפור מסכיר לי שבבית הורי תמיד היו אומרים: ברוכות הידיים שעושות בעצמן וגם משפט ידוע: הצורך הוא אבי ההמצאה"
מתוך 'שנה טובה' של שנות החמישים בארצנו הקטנטונת
© כל הזכויות שמורות
כ"ד, ניסן, תשע"א. 28.4.11
 
מפת אתר
|
תקנון האתר
עוצב על ידי לנה עצבה