סיפורים נוספים:
מקלט רדיו מנורות

עמוד הבית » האזנה » ביקורת על המופע

ביקורת על המופע


רואים סיפור-חוויה מדהימה!!! ו פרי גן העדן ו 02/10/05

היי חבר'ה.
בין ההכנות לחג מצאתי טיפה זמן פנוי ונסעתי תל אביבה לבית קפה תיאטרון של הקאמרי ל-"רואים סיפור" מספרים חרשים בשפת הסימנים.בהדרכתו של יהודה עצבה שערך איתם ולהם סדנת מספרי סיפורים.
עד שעה זו אני מרגישה שזו המתנה היפה ביותר שקיבלתי לחג!!!

על הבמה הקטנה ובמקום האינטימי בתיאטרון קפה של הקאמרי ישבו מספרי סיפורים חרשים אילמים וביניהם אחת חירשת אילמת ועיוורת.יהודה עצבה סיפר לנו שהוא ניהל את הסדנא למספרי סיפורים של אוכלוסיה זו מבלי לדעת לאיזה מסע הוא הולך איתם .מוכרחה לציין שפתיחה של ערב סיפורים בציון המפגש בין יהודה עצבה למספרים שלמדו בסדנתו היתה פתיחה מעניינת ומרתקת שכן כמוהו אני בין הצופים לא ידענו בדיוק מה עומד לקרות הערב.

תיקצר היריעה מלתאר סיפורים בשפת הסימנים שתורגמו סימולטנית ע"י שתי מתרגמות בעלות קולות ערבים מאוד.סיפור ראשון היה על כף היד של אבא. רעיון מדהים לתאר את היחסים בין בת לאב על פני שנים דרך כף ידו של האב.השילוב של זמן הווה עם עבר בחילופי הזמן היה פנטסטי.סיפור שנגע בבטן הרכה.כיצד מצאה חירשת אילמת מקום עבודה אצל מוסד שבו חי ילד אוטיסט??? כיצד היא שכביכול יש בה חסרים מצליחה לחדור לבועה הקשה שעוטפת את הילד.סוף הסיפור בחבוק של אהבה עם דמעות בעיניים.לאחר שני מספרים נידמה שמספרי סיפורים חרשים אילמים הם רואים שומעים מדברים ומבטאים יותר ממספרי סיפורים רגילים.המשכנו לצפות ב-כיפה אדומה מצחיקה ומודרנית עם זאב אימתני וצייד גיבור וסבתא שיוצאת מבטן הזאב עם כל כך חן ואנושיות והומור דק וישיר.ולאחריו כיצד משלימה אמא חרשת אילמת עם ניתוח של ילדתה לשיפור השמיעה ומה קורה לעולמה... המודרני מול הקיים ההיתלבטויות ...כל כך אנושי ומרתק.מה קורה לה לחרשת אילמת עיוורת בהליכה למכולת ??? איך היא מתמרנת בין הדקויות של המעברים מרחוב סואן למדרכה מכניסה צרה מבקבוקים למדפי המיצרכים.כך היינו צועדים עימה יד ביד ורואים ממש רואים דרכה את הסיפורים הקטנים הכל כך לא רלוונטיים לנו- הרגילים- והיינו במתח מסוים שאכן היא צולחת הכל ובשלום...ותוספת מרנינה של סיפור ידוע זהבה ושלושת הדובים כשכל המספרים משתתפים איש איש בתורו ובדמות שהוא מייצג...כל כך מצחיק מעודן ומבוצע בפשטות מלאת חן. ומה אתם חושבים שלא שרנו בסוף הערב עם סימנים??? ועוד איך שרנו את התיקווה בסימני ידיים...

בערב כזה הרגשתי שנתנו לי את המתנה היפה ביותר לראש השנה.
אני מרימה ידיי מעלה ומנענעת את אצבעותי...סימן למחיאות כפיים!!!

חובה לראות ולשמוע את הסיפורים של הקבוצה הזו. ניתן לפנות ל-מכון לקידום החרש. טל: 03-6311595 פקס: 03-6316891
אי מייל info@dpil.org
תודה גדולה ליהודה עצבה.
© כל הזכויות שמורות

 
מפת אתר
|
תקנון האתר
עוצב על ידי לנה עצבה