|
אחד הרבנים התארח באחת השבתות בביתו של רב אחר. בשבת בבוקר, בשעת הקידוש הגישו לאורח את המנה הראשונה של הקוגל. האורח טעם מהקוגל וביקש מנה נוספת, וכשסיים לאכול אותה ביקש שוב מנה נוספת, וכן הלאה, וכך אכל לבדו את כל הקוגל שהיה בסיר ולא השאיר מאומה לשאר האורחים. כל משתתפי הקידוש גינו את התנהגותו של הרבי האורח וכינו אותו בשם "הרבי הזללן". כינוי זה רדף את הרבי – האורח במשך כל ימיו.
מדי פעם בפעם בקשו תלמידיו של הרבי הזללן כי יסביר את התנהגותו באותה השבת בה אכל בעצמו את כל הקוגל, אך הוא סירב לבקשה והבטיח כי בבוא העת יספר לתלמידיו את האמת שמאחרי הסיפור.
לאחר שנים רבות נפל הרבי הזללן למשכב, ומשהרגיש כי ימיו ספורים, קרא לבכיר תלמידיו וסיפר לו, כי באותה השבת אכל בעצמו את כל סיר הקוגל, כי לקוגל היה טעם של נפט, וכי הוא ידע כי אם הדבר יתגלה, יפטרו מיד את המבשלת היתומה שהכינה את הקוגל, לפיכך העדיף לאכול בעצמו את כל הקוגל, ולא לחשוף ברבים את קלונה של המבשלת.
במעשהו של הרבי הנ"ל הייתה גדולת נפש ואצילות רוח הראויים לציון.
סיפור נשלח על ידי המספר הירושלמי מר ישראל גלעדי.
|