|
סיפור מס' 1
הבוקר בדרכי לכאן ...לסדנא למספרי סיפורים. נסעתי באוטובוס ופגשתי חברה . וכדרכם של אנשים דרשתי לשלומה ...ולאן פניה מועדות?
היא סיפרה לי בעצב כי אחיה נפטר לאחר מחלה ארוכה וכי היא בדרכה ל"שבת שבעה" על אחיה. כמובן שהצטערתי מאוד לשמוע ואמרתי מס' מילות עידוד. ואז שאלה חברתי ולאן פנייך מועדות?
סיפרתי שאני בדרכי לסדנת מספרי סיפורים .באותו הזמן חלף האוטובוס ליד מלון המלך דוד וחברתי פנתה אלי ואמרה את רואה את המלון? אחי ז"ל היה באצ"ל ....ויש לי הרבה סיפורים על התקופה ההיא ....אשמח לספר לך כמובן בהזדמנות אחרת. ברגע שהיא הזכירה את האצ"ל נזכרתי בסיפור הבא שסופר לי ע"י אבי .
הסיפור סופר ע"י אבי כשערכנו לו יום הולדת 75 בסגנון "חיים שכאלה". אבי יאיר אסף גדל בחיפה ברחוב הרצל.
היה לו חבר טוב מאוד ושמו יהונתן קיש. הימים ימי המנדט הבריטי בארץ .
אבי ויהונתן למדו כימיה בבית הספר הראלי בחיפה ...והחליטו לבנות פצצה ! הכינו את החומרים הדרושים כפי שלמדו...והחליטו שהמקום הטוב ביותר לבניית הפצצה יהיה בחצר הפנימית של הבניין בו התגוררו . שם בוודאי איש לא יבחין בהם.
אך אבוי תוך כדי הכנת הפצצה ...בוםםםםםםםםםםם!!! הפצצה התפוצצה ופערה חור גדול בקיר הבית!
בלי לחשוב הרבה ובלי להתמהמה נסו השניים על נפשם ונעלמו ברחובות חיפה. המחשבות שמה יגיעו תיכף האנגלים ויגלו את אשר קרה הפחידו אותם מאוד.
הערב יורד וחייבים לחזור הביתה ...עוד מעט עוצר ואסורה התנועה ברחובות. בחיל ורעדה חוזרים השניים הביתה ומצפים לראות שוטרים אנגלים ממתינים להם בפתח הבית ...
אך מה רבה ההפתעה שאין איש מחכה ? השניים נכנסים במהרה כל אחד לביתו וכאילו מאום לא קרה נוצרים את הסיפור בביתנם. למחרת בבקר נפגשו השניים ומיד ירדו לחצר הבניין הפנימית לראות מה הנזק שנגרם כתוצאה מהכנת הפצצה הכושלת.. אך הפלא ופלא אין חור ואין זכר למה שעוללו השניים .
ההיה או חלמנו חלום חשבו השניים?
חלפו השנים ואבי סיפר על כך לאביו ואביו אמר לו, שלא היה זה חלום, אך מאחר ובאותו בנין שגרו היו מספיק אנשי מחתרת שהיו להם סיבות לפגוע באנגלים הייתה להם סיבה טובה מאוד לתקן במהירות את החור בקיר לפני שהאנגלים יגלו.
אבי עד היום עוסק בתחום הכימיה ...אמנם לא בפצצות ...למעט עבר קרבי כלוחם בשייטת 13.
|