סדנת שירה ביער

נכתב על ידי: יוסי אהרונסון

  
יום  אחד  באה  משלחת  של  חיות – ג'ונגל   שכללה  אנטילופות,  גנו,  זברות   צבאים  ושועל   אלמשוררת  ידועה  והציעה  לה  לקיים  סדנת –שירה   בג'ונגל  בתמורה  כספית  נכבדה  למדי  . 

המשוררת  נעתרה  בשמחה  להצעה, ובו  במקום  הוציא  השועל  סכום  כסף  נכבד  ונתן  למשוררת. אולם  כשהגיע  היום  הראשון  של  הסדנה, הסתבר  כי  החיות  שהתייצבו  היו  דווקא  חיות –הטרף, כמו  התנין, האריה, הזאב  והאנקונדה. מה  שמעניין  שדווקא  אף  אחת  מהחיות  היוזמות  לא  הופיעו! כאשר תהתה  המשוררת "מה  הקשר  בין  חיות  כה  אלימות ובין  שירה?" נעלבו  התלמידים  החדשים. התנין  הסביר   שאין  כמוהו  לרגישות ( האין  דמעותיו, הוכחה  לכך ?)

הזאב  לא  הבין  כיצד  הוא נחשב כקשוח ואלים,  הוא  שמיילל  כל – כך   הרבה, ועוד  לירח ! האריה  הסביר  כי  הוא עוצם  את  עיניו (ישן ) רוב  היום, שכן  אינו  מסוגל  לראות  את  העוולות הרבות  שמתחוללות  לנגד  עיניו, ואלו  האנקונדה  התוודה  שהוא  אומנם  חונק, אבל  מתוך  אהבה !

וכך  יצאה  הסדנה  לדרך. מדי  יומיים - שלושה  היו  החיות   נפגשות  עם   המשוררת,  קוראות  מיצירותיהן , וזוכות  לבקורת  בונה  מהמשוררת  והמשתתפים.  כמצופה  נטה  התנין  לכוון  הטראגי (קינות,  אלגיות ) אם  כי  לא  פעם  כתב  מאמרים  מושחזים  בהם  שיסע  לגזרים  אמיתות  נדושות. 

הזאב  הצטיין  בכתיבת  סונטות , בעיקר  לירח, אף  ריגש  את  חבריו  במעשיות  לילדים  משוכתבות בהן   הזאב  מציל  את  "כפה אדומה " מסבתא  קניבלית,  ואלו  פטר  והזאב  הנם  חברים  ותיקים אשר  פועלים  להציל  את  חיות –היער  מידי  הציידים.  האנקונדה  חיברה  מספר  סטירות  ארסיות מוצלחות  על  חיי –היער    תוך  שהיא  מתחשבנת  דווקא  עם  "התרנגולים ". רק  האריה, בעצלנותו הרבה, מעט  בכתיבה, ואם  כבר  כתב , היו  אלה  שירי זן  יפאניים (שכל  אחד  מהם  אינו  מגיע  כידוע ,  ליותר  משורות  ספורות  )

מכל   מקום,  לכל  דבר  טוב  יש  סוף,  וגם   הסדנה  נסתיימה  אחרי  מספר  חודשים. ביום  הסיום  קבלה  המשוררת  מתנה  מרגשת: ארגז  מלא  פירות –היער  מכל  הסוגים !

למרבה  הפתעתה, גלתה  המשוררת  שהשולחות  היו  דווקא  חיות  היער  שלא  השתתפו בסדנה  כמו  הצבאים, הגנו  והשועל. כעבור  מספר  ימים  טיילה  המשוררת  להנאתה  ביער  ונתקלה  בשועל . 
כאשר  שאלה  אותו לפשר  המתנה.  חייך השועל בערמומיות מתחת  לשפמו  ואמר : " הזמנים של  הסדנה  היו  הזמנים  היחידים, בהם יכולנו אנו  החיות  הלא  - טורפות,  להסתובב  ללא  חשש  בג'ונגל, ועל  כך  תודתנו  לך  ולסדנה.”

 
 


 
© כל הזכויות שמורות
כז', שבט, תש"ע. 11.2.2010


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|