פרק תשיעי: בגן 'ששוים'

נכתב על ידי: שניר מרינבך כפי שסופר לו על ידי בתו הקטנה

חזרנו למלון מה" גן ששוים" אמא ואבא אומרים שלא צריך להתקלח ונוסעים לארוחת ערב אצל חברים של אבא.
כל הדרך הוא שואל אנשים איך מגיעים לעיר בשם "מאטינו" אבא אומר שהוא לא צריך מפה כי הוא זוכר. אני ממש לא בטוחה כי אנחנו שואלים מלא אנשים בדרך לאן לנסוע, אבל באמת הגענו ואבא בסוף מצא את הבית של החברים שלו.
אנחנו נכנסים לבית ענק מלא צבעים ויש שם אנשים שנותנים נשיקות, אני לא רוצה נשיקה.
אביגיל אילי ואני ישר רצות לטלוויזיה. אבא אמא והאנשים יושבים ליד שולחן ענקי מלא אוכל כמו במסעדה.
אני נרדמת.
אני מתעוררת ושואלת את אמא "נגמר לילה" אבא אומר שכן.
 אנחנו אומרים ביי ביי למלון ולוקחים את הכביסה מאתמול. האוטו מלא בתיקים.אנחנו יושבים באוטו כל היום, שרים שירים.
אני בוכה ורוצה צ'יפס וגלידה. אנחנו עוצרים כל הזמן ולא מוצאים גלידה.
 רק בערב בתחנת דלק אנחנו מוצאים גלידה. ויש גם "גן ששוים" אני אוכלת גלידה ומתנדנדת
אבא אומר שיש מלון ליד התחנה. אנחנו נוסעים לכפר קטן ואבא מוצא מלון. אנחנו נכנסים למלון. יש שם חדר ענק ומרפסת ליד הים. קר מאוד בחוץ ויש רוח חזקה.
אנחנו אוכלים פיצה . אני מבקשת צ'יפס. יש טלוויזיה במסעדה.
אנחנו חוזרים למלון.
אבא אומר שמחר מגיעים לאגם גארדה ונפגוש את אחותו, דודה שלי והילדים שלה.  
אני רוצה לפגוש את הבת דודה שלי עדן. אבא אומר שנפגוש את עדן, ממש גן עדן.
אמא מקריאה לי סיפור, אבא הצמיד את כל המיטות ויש לנו מיטה ענקית.
אני נרדמת.

© כל הזכויות שמורות
אור ליום ו'. יא', ניסן, תשע"ג. 22.3.13


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|