'חרפת רעב' סיפור לפוליטיקאים

 היה מלך שהגיע לגבורות ואמר לבן שלו – בני, אני כבר זקן אני רוצה להעביר לך את המלוכה ושתהיה מלך במקומי. אמר הבן – בסדר, מה הבעיה אבא.
אמר המלך – אין בעיה בני, אבל יש חוק אצלנו. אתה רואה שם את האריה בכלוב. אנחנו מרעיבים אותו שבעה ימים ואתה צריך להלחם בו ולהרוג אותו ואז אנחנו ממליכים אותך למלך.
אמר הבן – אבא, האריה הזה ייתן לי "כפה" אחת יגמור אותי ועוד הוא רעב. אתה רוצה להמליך אותי, או שאתה רוצה שהאריה יטרוף אותי.
האבא אמר – זה החוק שלנו. הבן כעס קם והלך בזעם. לקח את הסוס שלו קצת אוכל וכסף ודהר. הגיע לאיזה מדבר. ראה אוהלים של בדווים ישב אצל שבוע שבועיים מצא חן בעיניו אמר להם – אני רוצה לשבת אתכם. אמרו לו – אהלן וסהלן אנחנו מקבלים אורחים, אבל אתה רואה את הלביאה הגדולה הזאת יש לה שבעה גורים, אנחנו מרעיבים אותה שבעה ימים ואתה צריך ללכת ולהילחם בה ולחסל אותה.
אמר – מה זה פה עוד פעם להלחם ןלטרוף. עזב אותם והלך לאיזה יער לג'ונגל, ראה שם אין חוק אין סדר, מצא חןם בעיניו וביקש להישאר שם אמרו לו – אתה רואה שם את הפנתר השחור ההוא שמה אתה צריך להרעיב אותו שבוע ימים ואחר כך אתה צריך לחסל אותו ורק אז תוכל להשאר. לא מצא חן בעיניו הלך והגיע לאיזו עיר שם ישב עצוב לא ידע מה לעשות עם עצמו. פתאום באה בחורה יפהפייה והרגיעה אותו ועודדה אותו בקיצור התאהב בה ואמר לה – אני רוצה להישאר אתך. אמרה לו – בסדר, החוק שלנו, מי שרוצה לקחת בחורה צריך להרוג את הפנתר הגדול להרעיב אותו ואחר כך להרוג אותו.
אמר – אם כך, אני אחזור לאבא שלי אהרוג את האריה ואהיה למלך.
חזר, האבא אומר לו – באת בני, באת.
אמר לו – כן החלטתי להרוג את האריה.
טוב הרעיבו את האריה. הלך הבן לקצב הביא איזה שלושים ארבעים קילו בשר, שם על הכתף נכנס לכלוב של האריה ומיד זרק לו עשרה קילו בשר האריה אכל והביא לו עוד בשר והאריה אכל הרבה בשר נהיה כבד ישב על הגב של האריה ליטף אותו ולקח את הסכין וקירב אותו לצוואר האריה ולא הרג אותו ויצא מהכלוב.
שאל האבא – למה לא הרגת את האריה.
ענה הבן – אבל האריה נכנע, למה להרוג אותו.
אמר האבא – טוב שלא הרגת אותו. בזכות זה תהיה מלך. למדת בחיים שלך. האריה זה העם, אם לא תסדר לו כלכלה טובה הוא יטרוף אותך, אבל אם יהיה לו אוכל הוא יהיה רגוע. עכשיו שנתת לו אוכל זה סימן שהכלכלה שלו טובה ולא תהיה סכנה למלוכה שלך.
 
כל זה אני אומר שזו הכלכלה שיכול מדינאי לתת לעם שלו. חרפת רעב זה דבר קשה לעם והמסר שאני מוסר דרך הסיפור הזה שעל נבחרי העם לדאוג שתהיה כלכלה נכונה ובעיקר שהעם לא יסבול חרפת רעב.
 
סיפורו של המספר העממי נעים בכבוד. סיפור המתאים לימים אלה של בחירות. הסיפור שובץ באתר ב - מוצאי חג הסוכות תשס"ט.

הערה: כל הזכויות שמורות על כל המשתמע מכך.

 
© כל הזכויות שמורות



הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|