אל טוויסט אגן

נכתב על ידי: מאיר מיכה ממסעדת 'פינתי'

כשהיינו ילדים בתחילת שנות השישיםגרנו בשכונת נחלאות. חיינו היו פשוטים וצנועים גרנו בצפיפות תשע נפשות בשני חדרים. מקלחת פעם בשבוע.  בערב שבת ארוחה חגיגית ובסיום הארוחה היינו מחכים שאמי ז׳ל תפתח את ארון הפורמייקה שהייה לו מנעול, הייתה מוציאה דברים טובים. חלקום שוקולד מרירברכת המזון,פיוטים של גי׳דו ( סבא באורפאלית) ולאחר מכן היינו יוצאים לשכונה, משחקים, צוחקים. חיים צנועים וכייפים.
יום אחד פתחו ברחוב בצלאל אולם שמחות בשם 'משכן המלאכה'. לפני כן שמחות חתונות בר מצוות היו עורכים בבתים ואו בחצרות. חברי לילדות מאיר צ׳פאן שמו (מכיוון שאמר למורה שלאבא שלו יש צ׳פאן התכוון לשפם) בא אלי יום אחד ואמר לי שפתחו אולם שרוקדים שם עם מוסיקה, אבל של אמריקאים ויש שם גם אוכל חופשי.
שאלתי: כמה עולה? אמר כלום. נתלבש יפה, נסתרק ונגיד שאנחנו מהמשפחה וכך עשינו.נכנסנו עמדנו ליד הלהקה של מוטקה עם האקורדיון, קוקו על התופים, יחזקאל על הסקסופון. ושמענו מוסיקה חדשה עבורנו, שירים של אמריקאים.
בבית שמענו רק ערבית. וכך ערב ערב התגנבו כאורחים לבושים יפה. מסורקים וגם מחסלים את השתיה הקרה ועוגות המרגרינה. (אז לא היה כלום, או עוגות מלוחות ואו מרגרינה. מי חלם על עוגות קצפת) ומתחילים לפזז אלטויסט אגן והולה בולה. למדנו את השירים ואת הריקודים של האמריקאים. ערב אחד עלינו במדרגות מלוק ואני לבושים מסורקים. בעל האולם החליט לשים שומר בכניסה בכדי שיבדוק מי מוזמן ומי לא.
השומר שאל: כן ילדים,  עם מי באתם? לאן זה? מלוק ענה: עם ההורים הם בפנים שם בפינה. השומר אמר: בואו איתי להורים שלכם.
 הסתובבנו באולם והשומר קלט שעבדנו עליו, זרק אותנו מהאולם לא לפני שקילל ואמר שאוי ואבוי עם נחזור עוד פעם לאולם. אמרתי למאירצ׳פאן מה יהיה? אמר: יש עוד אולם בעיר ברחוב ההסתדרות. רצנו לאולם וגם שם הייה שומר בכניסה. שאל: כן ילדים לאן זה? אמרנו לחתונה.
השומר קילל אותנו ואמר: יה וולד אל כילאב, אין פה חתונה. זה בר מצווה ואם עוד פעם אראה אתכם פה אקח אתכם למשטרה.
ברחנו מהאולם. אמרתי למאיר: בוא הביתה מהר לפני שיבוא שוטר. מאיר צ׳פאן אמר: יש עוד אולם ליד הדוידקה 'תל תלפיות' שמו. רצנו לאולם, לא הייה שומר נכנסנו ואיזו הפתעה. מוטקה ולהקתו ניגנו שם. אכלנו עוגות מרגרינה שתינו מיץ אשכוליות והתחלנו לרקוד אל טוויסט אאן והולה בולה. כאילו אנחנו בעלי השמחה וכל האורחים עמדו מסביבנו במעגל ומחאו כפיים לצמד הרקדנים

 
ימי הגזוז והסודה
© כל הזכויות שמורות
כא', כסלו, תשע"ד. 24.11.13


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|