הלקוחות בפינתי

נכתב על ידי: מאיר מיכה

הנה סיפורiן קטן. בפינתי לכל שעה יש את הלקוחות שלה. בבוקר מגיעים כל הגריאטרים שהיו בצום והלכו מוקדם למסור שתן ובדיקת דם אנחנו מזהים אותם לפי השקיות של התרופות. יותר מאוחר מגיעים עובדי השירותים כמו נהגי מוניות שעבדו לילה. אחריהם נהגי חלוקת מזון, גז דלק.
  מאוחר יותר מגיעים עובדי העירייה שסיימו משמרת בוקר, לאחריהם עמך ישראל עד שעה 12.00 משעה 12 מגיעים סוכני ביטוח בנקאים עורכי דין עובדי מדינה וכו׳ עד שעה 16.00

ואז משעה 16.00 מתחיל הקרנבל. אנשים שקמו אחרי השנ"צ יעני ירדו העירה לכייף. פנסיונרים, הורים וילדים שירדו לטייל במשולש

חיילים וחיילות שחזרו מיומיות. ואז בערב מגיעים זוגות מבוגרים שמנסים להתחיל סיבוב שני לאחר שהתגרשו ואו לא עלינו התאלמנו .

באים לעשות רושם אחד על השני, יעני סלב. נכנסים בפוזה  - אהלן מאיר מה קורה? כיף סמי? יעני מבינים עניין.

ולקראת הסגירה מי מגיע ?

חביבי לרגע הזה חיכיתי. הומלסים. שרוטים. לא עלינו באים לשאול אם נשאר משהו לפני שזורקים. כמובן שמקבלים בשמחה, גם אם לא התכוננו לזרוק ולקראת סגירה עם הסיגריה האחרונה כאילו שהכל מתואם בהפרש של 5 דקות, כאילו בתיאום מגעים כל השליחי מצווה. הכנסת כלה, הכנסת חתן. בר מיצווה ליתום, עזרה לניתוח טחורים לפלוני. דיאליזה לאלמוני.

וכך כל יום אותו סיפור חוזר על עצמו.

ותאמין לי בכל יום אני מחכה ליום המחר להתחיל מחדש.
 

 
קיר התמונות בפינתי. הסטוריה ירושלמית.
© כל הזכויות שמורות
9.1.19. ג', שבט, תשע"ט


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|