סיפורים נוספים:
 
מנפצי הצמר. אוסף מוזיאון חצר היישוב הישן.

מעשה בשי אפיקומן שהשתנה עם הזמן. רות מרום.

נכתב על ידי: רות מרום.

 

  •  כיצד מתחברים השניים, ביצה קשה וחלב צפורים?
    בניחוש פרוע, היינו סוברים, שזו מהתלה לחג הפורים!
    קראו בין השורות,
    והבינו מה נשתנה מכל הלילות?
                            רמז: פער הדורות!

בליל הסדר של ימי ילדותי,
סביב שולחן, ערוך ומסורתי,
בין עלי חסה ירוקה ורעננה,
נחה לה ערימת ביצים שלוקות, בצבע הפנינה.

סבא קרא בהגדה והצעיר בילדים שאל קושיה ראשונה.
כפרס על הקריאה הרהוטה, הוא קיבל, לא תאמינו,
                                                    ביצה קשה!

כשגדלנו בשנים, זוכרת אני בהרבה חיבה,
איך אבא שלי ניהל את קריאת ההגדה!
הוא קבע הפעם, מה יהיו כללי הסדר!
קיצר במקצת בקריאה, פסח, קצת נח, והגיע הישר
                                                     לסעודה!

בחלוף הזמן,
הפרס ניתן כנהוג, למוצא האפיקומן!
לפי בקשות הילדים הרכים,
הם זכו במתנה וקיבלו מסבא, הוא אבי, 
                                       זוג תוכים!

בשנה הבאה התפתח העניין וכבר בחודש אדר,
הכין הסבא כשי, זרעונים  וכלוב מהודר!
עם ציפורים מצייצות,
צעדנו בראש חוצות!

כאשר לשולחן הסדר יושבים עתה,
אנחנו ההורים, כיום סבא וסבתא,
מסביב ילדינו ונכדינו,
מגיע גם תורנו!

לספר ביציאת מצריים,
להכין לאפיקומן שי כפל כפליים!
חלב ציפורים?
ממש לא, זה אולי מתאים לפורים!

גם זוג תוכים, או אקווריום,
ביקור בגן חיות, מוזיאון  או בפלנטריום,
מתנות כאלה חלפו עם הזמן!
השנה,  הכנו הפתעה,              
ברוח התקופה והשעה
לכל אחד מהנכדים, לבחירה באופן אישי,
פליי סטיישן, איפוד, איפון, או טלפון
                                        מדור שלישי!

לנכדינו: הכתוב בבית האחרון אינו במציאות,
                                                 אלא רק בדמיון!
אוהבים אתכם המון!
אל נא תחייכו בבקשה,
כשאנחנו מספרים לכם בפסח, על ציפורים בכלוב   
                                                      ועל ביצה קשה!


 מוקדש לנכדים שלנו!
סבתא רות
ראש פינה
ניסן התש"ע
מרץ 2010

 


 
 


 
כיסוי למצות משנת 1932. אוסף מוזיאון חצר היישוב הישן.
© כל הזכויות שמורות
אור ליום שישי, י"א, ניסן, תשס"ט. 26.3.2010.


1. השיר והעיצוב
מאת: רות מרום 26/03/2010
עיצוב מקסים. שמחה על הבמה המאפשרת הצגת זיכרונות בשירה ובפרוזה לכלל הציבור. אשמח לקבל תגובות תודה רות
הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|