עמוד הבית » סיפורים » תחום כתיבה ומחקר » תיקיית חיים כהן » לולב ואתרוג אחד היו בשכונה

לולב ואתרוג אחד היו בשכונה

נכתב על ידי: חיים כהן

פיוט לשמחת תורה : חיים כהן:
רק לולב אחד ואתרוג אחד היה בבית כנסת. המתפללים שהגיעו לבית הכנסת, היו קודם נכנסים לסוכה ומברכים על הלולב. שמרנו על האתרוג שלא יקבל איזה מכה והעברנו מיד ליד בזהירות, וכשהגיע הזמן להסתובב סביב בית הכנסת ולעשות הושענות, רק הרב היה מחזיק בלולב וכולנו צעדנו מאחוריו.
 
גם בזמן ההלל, רק הרב היה מנענע את הלולב והרגשנו כולנו כי הרב מוציא אותנו ידי חובה. ללולב היה מעמד של ספר תורה,  הוא כל כך היה מיוחד ארוך ויפה, את האתרוג היינו מריחים בכל הזדמנות.

הלולב היה כמו בן יחיד אני לא יודע מי שילם בעדו ומאיפה הגיע. סביר להניח שהוא עלה הרבה כסף.  אחד מהמתפללים היה תמיד חייב  להשגיח עליו ולעשות מספיק מקום לאלה שאהבו לנענע אותו לכל כיוון.

לפעמים היינו צריכים לעמוד בשורה, עד שיגיע התור לברך. כשקבלת את הלולב והאתרוג לידיים, הייתה התרגשות עצומה ואחריות כבדה שלא יפלו לך וכשנכנסת לבית הכנסת היו רוצים לוודא שאכן ברכת על הלולב. חס וחלילה שלא תחמיץ הזדמנות של פעם בשנה.
היו מתרברבים ביופיו.

היום כשאני מגיע לארץ לסוכות ועובר בשוק מחנה יהודה לאוהל הענקי עם אלפי לולבים ואתרוגים, אז יש באמת שפע וכל ילד קונה לולב ואתרוג, אבל אני עדיין מתגעגע להתרגשות שאחזה בי באותץם ימים של ילדות של הלולב והאתרוג כמו שהיו לנו.

 
שוק ארבעת המינים. אוסף עצבה
© כל הזכויות שמורות
כב', טבת, תשע"ו. 3.1.16


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
מפת אתר
|
תקנון האתר
עוצב על ידי לנה עצבה