על ספסל בגן

נכתב על ידי: דורין אנגל

יש אורחים שמגיעים ללא הזמנה. לא אחד או שניים. אלה קבוצה רבת משתתפים. שלום לחברי הטרמיטים, האוהבים את הדרום החם. שכנים מימין ומשמאל זכו לביקור כבר לפני שנים. השבוע גיליתי שהגעתם גם אילי.
עליתם מבטן האדמה ופלשתם בדממה לבית שלי על מנת להרוס אותו. לא עוד. הזמנתי שני פועלים חרוצים, הם יטפלו בכם. בבית שלי, טרמיטים יקרים, נגמרה החגיגה. 
באחד וחצי בצהריים סיימו את עבודתם. כיון שהבית זקוק לאוורור, הם ציוו עלי לצאת מהבית למשך שעתיים.
בחוץ השמש זרחה בעוצמה. לא זמן לטיולים. גם לא זמן לביקורים.
אבל זמן טוב לבקר בספרייה של עומר. ביקשתי מהספרנית להראות לי היכן נמצאים הספרים של אפרים קישון. לאחרונה סיימתי לקרא ספר שכתב, שהביא לי מצב רוח טוב. הספרנית אמרה בצער, שלמרות ההצלחה הגדולה של הסופר בעודו בחיים, כיום אין ביקוש לספרים שלו. לכן כל הספרים שלו הורדו למרתף.
כך חולפת תהילת עולם.
הספרנית חזרה מהמרתף עם ערימה גדולה עבי כרס של ספרי קישון. לקחתי את הספרים לשולחן צדדי לעיין בהם ולהחליט מה לקחת ומה להשאיר. בחרתי בשניים. הספרנית אמרה בסיפוק גדול שהיא מאוד שמחה שמישהו מתעניין בסופר הזה.
חצי שעה עברה בשלום.
עשיתי סיבוב בסופר. לא חסר לי דבר. אבל כשנכנסים לסופר תמיד נמצא מה לקנות.
ליד הסופר יש חנות שמוכר חלומות. מילאתי שני טורים של לוטו. רק שני טורים? שאל המוכר. כן. בליבי אמרתי שגם בשני טורים ניתן לזכות במיליונים. כמובן אם יש מזל!
הזמן עובר לאט. נשאר עוד למעלה משעה. הזדמנות מצוינת לבקר באחד הגנים הרבים שבתוך עומר. התיישבתי על ספסל, במקום מוצל, חבוי בין עצים. מקום רומנטי שמתאים לזוגות אוהבים. הייתה דממה. לא היה במקום נפש חיה.
נזכרתי בנעוריי. היה לי חבר שאתו הייתי נוהגת להיפגש בפינה באחד הגנים, כמו המקום בו אני יושבת היום. אהבנו את המקום, וקראנו לו "הפינה שלנו". מעניין איפה הוא, ומה קרה לבחור הנחמד.
כשחולמים, הזמן עובר מהר. והנה חלפו שעתיים בלי להרגיש.


 


 
רמז לפינה שלנו - ספסל האוהבים
© כל הזכויות שמורות
טו' חשוון, תשפ"א. 2.11.2020


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן: