קובץ סיפורים 12

נכתב על ידי: חיים מזר


                       המסור
המסור   את שיניו נעץ בקרשי הבמה. הוא עלה וירד, עלה וירד, בסיבובים נע סביב הבמה. כל סיבוב מלווה בגניחות ארוכות וכבדות. ללא הפסק נע במעגלים על קרשי הבמה. עם כל השלמת עיגול נשמעה חבטה. עוד דיסקית נפלה על רצפת התיאטרון  ועוד דיסקית נפלה על רצפת התיאטרון   ועוד דיסקית נפלה על רצפת התיאטרון. מה שנשאר מהבמה הן דיסקיות עץ עבות. ראה המסור כי נשלמה מלאכתו אמר כי טוב ונכנס למקלחת. הוא ניקה את עצמו מזיעה ומשבבי עץ   ובטרם הלך לישון הסיר את שיניו הרבות מגופו והניח אותם למשך הלילה בכוס מים.
17.11.1984
             הטלפון ושעון הקוקיה
הסיכוי שהשעון יעבוד היה יותר מסביר. המחוגים הסתובבו והסתובבו, אבל אף פעם אי אפשר היה לדעת מה השעה. השעון הוא שעון קוקייה. פעם בשעה מופיע בחלון השעון שלד הקוקייה. כשהוא לא מופיע אפשר להבין ובצדק שהקוקייה במחלקת רנטגן. איך יודעים אז מה השעה. לא קשה לנחש. מתקשרים ל - 155 ואז אתם מבינים מה הקשר בין הטלפון לקוקייה..
20.6.1988
                   מחלקה
מחלקת הפקידים החלה בעבודתה כרגיל בשעה היעודה. שום דבר חריג לא התרחש. בסוף היום עברה המחלקה לדום והתפזרה איש איש לביתו. כך היה זה מדי יום ביומו עד שלאנשיה נמאסו תרגילי הסדר בנוסח "מחלקה עבור לדום", "מחלקה עבור לנוח". לשביעות רצונם של הפקידים עברה המחלקה ל"ריצה קלה רוץ". בהישמע הצפירה עברה למצב "במקום דרוך" ועד עצם יום הזה היא ממשיכה לדרוך במקום.
1.3.1989
                מסדר המפקד
לקראת היציאה הביתה לבשו החיילים בגדי א'. סידרו את חדריהם וארזו את ציודם. כעבור שעה יצאו למגרש המסדרים, הסתדרו בשלשות והחלו לבצע תרגילי סדר על פי הנחיות מפקדם. "לימין שור!" והם הפנו מבטים עורגים לימין. "הכתף שק!" ומה הם לא  חטפו. "לפי הקצב במקום דרוך. אחת שתים, אחת שתים, אחת שתים!" והם לא התבלבלו. "קדימה צעד, שמאל ימין, שמאל ימין. שמאל ימין אמצע.!".
28.5.1989
            


                                   חזיון 
רוח חזקה נשבה מהים והיה צורך להגיף את התלונות. בדרך לא דרך הצליחה הרוח לחדור פנימה, להתמקד על אחד האריחים, להתערבל לתוך עצמה וללא התקדמות  לשום כיוון שהוא לחולל טורנדו תוך ביתי, ממוקד בדיוק במרכז הסלון ולהסתובב סביב  עצמה על פי מקצב של מרש צבאי. כמרותקים ישבו  הדיירים סביב הרוח וצפו במתרחש. מתוך הריק שהיה בתוך הטורנדו פרצה לה להבה רבת שלוחות לפינות הסלון  העליונות כשכל שלוחה  מעצבת עצמה כסולם שעליו הסתדרו תווי נגינה. חיוך עלה על פניהם של  הצופים וכל אחד מהם ליקט לעצמו מספר צלילים. למרות שחמים היו, אפשר היה להחזיקם מבלי להיכוות ולהרגיש בתחושת חמימות נעימה. לקראת הערב שכחה הרוח והסתלקה לה כרוח חרישית והחלונות שהיו עד כה מוגפים, נפתחו במלואם. מאותו אריח בו היתה הרוח ממוקדת, צמח לו עץ רב- ענפין המניב ללא הפסק צלילים רכים וענוגים שמתלווה אליהם תחושה כי מלטפים הם את כל מי שמוכן להקשיב להם.
30.9.1992
                                          פרות
חיילי הקיסר הטילו את כידוניהם לעבר הפרות שרעו באחו וכל פרה חיכתה לחץ המיועד לה. אלה היו חיצי הרדמה שאפשרו להן לחלום חלומות פז. סיפורי החלומות הועבר אחר כך לפסיכולוג הראשי של הקיסר כדי לבנות להן פרופיל אישיותי וסיום קריירה אופטימלי.
15.5.2007
                                 גפיים
אם יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה, האם גם רגל ימין לא יודעת מה רגל שמאל עושה ומה זה אומר על בעל הגפיים?
26,6.2007

                         שאלה
האם כשאומרים "כמובן" מתכוונים ל"בוודאי" או ל"בהחלט". קשה לדעת מכיון שמדובר במילים נרדפות. אבל מי רודף אחרי מי?
30.10.2007
                     דלת וירטואלית
באמצע המדרכה הוצבה דלת . אחד ההולכים ברחוב פתח אותה ונכנס לחדר וירטואלי הוא נעל את הדלת ולפתע שמע נקישות מבחוץ. הוא שאל מי דופק בדלת והתשובה היתה נקישת שיניים של אדם קפוא. הוא פתח את הדלת ורוח פרצים נשבה פנימה, אבל לא היה אדם בעל שיניים נוקשות. מסקנה. הרוח קפאה מרוב קור והיא חיפשה פינה להתחמם.
 22.7.2998
 


 
טלפון החוגה
© כל הזכויות שמורות
ג',סיון, תשע"ג. 12.5.13


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|