השיעור התשיעי: קולו של המספר

מספרת: מרגלית טובי:

 



שלום לכולם.
בהזדמנות שניתנה לי לתרום מנסיוני באומנות הסיפור, אני בוחרת לדבר על הקול – קולו של המספר, הקול הפיזי שיוצא מהגרון ובלעדיו לא יוכל להגיע הסיפור אל הקהל. אמנם ידידנו יהודה יש לו מופע שלם עם מספרים חרשים, אבל גם הוא ודאי יסכים איתי שהקול הוא הכלי המרכזי של מספר הסיפורים.
לא לכל אחד מאיתנו קול רדיופוני. מי שיש לו קול כזה – מתנה משמים. תחשבו על הקול הנפלא של יוסי בנאי... תחשבו על הקול של יהודה עצבה... אני שואלת את עצמי ואתכם האם אדם יכול להיות מספר סיפורים גם אם קולו צפצפני וגבוה.

ובכן, אני חושבת שהתשובה על השאלה הזאת תלויה במיסגרת שבה אדם מספר. בתוך הקהילה, אין חשיבות לקול כזה או אחר.  אני מכירה מספרת מצוינת, רבת פעלים, מופיעה המון והוציאה קבצי סיפורים רבים שקולה רחוק מלהיות רדיופוני...
אני חושבת, שברגע שאומנות הסיפור מתקרבת אל אומנות התיאטרון, מבוצעת על במה, מול קהל, לצרכי פרנסה, אז, נראה לי שאי-אפשר שבעל קול מצרצר יעשה את המלאכה. מעניין אותי מה אתם חושבים בסוגיה זו.

מנסיוני על הבמה למדתי כי טוב לו למספר שישתמש פחות בטונים הגבוהים שבמינעד שלו ויתרגל לספר בטונים הנמוכים יותר. אלה משדרים חום, והאוזן המאזינה אוהבת אותם יותר. כאן העובדה שמדובר בהקלטה מאפשרת לי להדגים את דברי:
אני אומר: לך, הסתלק, אני לא רוצה לראות את הפרצוף שלך.
ולא:
לך הסתלק, אני לא רוצה...
אני שומעת מספרים שמרוב התלהבות מגיעים במהירות רבה לסוף המנעד הקולי שלהם כמעט וזה חבל, כי הם עלולים למצוא את עצמם סובלים מבעיות של צרידות ואובדן קול.
עוד דבר שכדאי להיזהר ממנו מאד: לא "לשיר" את המילים, אלא לומר אותם. רבים לא שמים לב שהם "מנגנים" את המשפט, וגם את זה האוזן לא אוהבת.
ושוב, אדגים.
אקרא אותו קטע פעמים. בפעם הראשונה, "אשיר" את הטקסט, ובשניה, אקרא כפי שיש לקרוא, לדעתי.

אני יודעת שמספרים רבים מתעבים את המיקרופון. אם מדובר בקבוצה קטנה ובחלל אינטימי, באמת, לא צריך מיקרופון. אבל לדעתי המיקרופון עושה איתנו חסד, כי הוא מאפשר לנו לא לאמץ את הקול ולא לצפצף. אפשר להגיד גם טקסט דרמטי בלי לאמץ את הקול כי המיקרופון עושה לנו את העבודה. כדאי להתיידד עם המכשיר הזה.
שאלה נוספת בעניין זה: האם מספר צריך לחקות את הדמויות שאת דבריהן הוא מביא, ואם כן, באיזו מידה. האם כשהדמות צועקת גם עלינו לצעוק? עד כמה לצעוק? מתי ההגזמה הופכת את החיקוי ללא אמין?
בואו נשאיר את השאלות הללו פתוחות לדיון. אשמח מאד לקרוא את התגובות שלכם והתשובות שלכם.
תודה ליהודה על ההזדמנות, ולכם על ההקשבה.

 
מופע בבית אריאלה (קיילי) מרץ 2010
© כל הזכויות שמורות
מוצש"ק, כ', תמוז, תש"ע. 31.7.10


3. קולך ערב לאוזן
מאת: שרה 30/07/2010
מרגלית מאד נעים להקשיב לך. יש רכות בקול ,שקט נדרש. קול המבקש שיספר סיפור, לא מתלהם. לא מתלהב בהגזמה . אכן אני מסכימה שיש חשיבות רבה לקולו של המספר, קול גבוהה הנוטה לסופרן, או צווחה תגרנית פוגם בסיפור . ראוי שמספר כזה יעבוד על הטונים האלו ,שיהייה מודע לכך,מומלץ לספר סיפורים לפני חבר שיאזין ויאיר לטובת מספר הסיפור. המספרים שיהודה מקליט ומצלם הם עדות ,ושיעור מעולה לשיפור ותיקון הקול, העוצמה , המהירות וכו',, גם מיקרופון דורש מיומנות ,להתקרב אליו להתרחק ממנו, מהו המרחק האופטימלי שנשמע במיטבנו. לעיתים הופעה מתקלקלת בשל בעיות במיקרופון צפצופים, הד, חריקות, קול עולה ויורד. מסוג התקלות שיש לבדוק לפני כל הופעה כדי למנוע אותן. לי קורה לא פעם בהן אני מנגנת את סיפוריי ואינני מודעת לכך.לכן אני מבקשת מהקולגות שלי להעיר לי כאשר מתאפשר.
2. קולך הנעים והרך-מרגלית
מאת: רבקה אביב 30/07/2010
קולך הנעים והרך משרה נועם שלוה ורוגע.נעמת לי מאוד.לסוגיית חיקוי קולות,המספר הינו מספר וצריך לנהוג ולספר ללא חיקוי חייב להיות הוא עצמו עם קולו מאחר והמספר אינו חקיין ברגע שיתאמץ לחקות יאבד קשב מהקהל ולא יישמע אמיתי. מרגלית כל הכבוד לך יצא לי לשמוע אותך בבית אריאלה ונהנתי מאוד.היי ברוכה גם כן.
1. הקול הוא הכול
מאת: אילן ענבר 01/08/2010
קודם תודה לך מרגלית, בהחלט קול ואופן השימוש בו חשובים מאוד למספר אחרת אנחנו פנתומימאים ולא מספרים. אני עושה חיקויים של בעלי חיים ומעלה ומוריד את עוצמת הקול, מדבר לאט ולעיתים מהר. אסור לפחד להשתמש בכלי הזה אחרת אנחנו נשמעים מונוטוניים וזה משעמם !
הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|