הפמוטים שמתו

נכתב על ידי: גילה דורנשטיין מפי נעמי קרול.

 
 
מסופר על איש עני מאד ועל איש עשיר מאד. (העשיר היה אדם קמצן מאד, עד כדי שאפילו לעצמו, לא הרשה להשתמש בחפצים יקרי הערך שהיו לו בביתו.)
בא העני אצל העשיר ואמר: "הערב, יבוא בחור לראות את בתי  הגדולה. אשתי הכינה מרק חם אך אין לי מצקת, וכיצד אוכל להגישו? היוכל כבודו, להשאיל לי את המצקת ומחר אחזירנה?" (אין צורך לומר, שכל כליו של אותו עשיר היו מכסף טהור...) א...א....חשב העשיר, ואחר זמן קצר השאיל לעני את מצקתו.
קבל העני והלך.
למחרת חזר העני אל העשיר ומצקת וכפית בידו. "אמנם הבחור לא התאים לבתי, אך באתי להשיב את אשר שאלתי מעם אדוני".
"מה זאת בידך?" שאל העשיר.
"זאת הכפית, היא נולדה בלילה... למצקת..."
" א...ם...מעניין", אמר העשיר וקבל את שנתן לו העני.
 
לאחר זמן שב העני אל בית העשיר ואמר: "שלום כבודו, יודע אדוני, שוב יבוא הערב בחור צעיר אל ביתי, אולי סוף סוף יהיה זה השידוך המתאים... אך עדיין אין לי מצקת... היוכל כבודו להשאילני גם הפעם?"
"כן", הסכים העשיר והשאיל. למחרת שב העני אל העשיר והחזיר לו מצקת וכפית. כך חזר על עצמו הסיפור בשלישית.
 
יום אחד בא העני ואמר: " ישמע כבודו, הפעם יבוא אלינו עלם החמודות לכבוד שבת, ואני, אפילו פמוטים אין לי בביתי, והבית נראה בעליבותו, אולי ילווה לי כבודו את פמוטי הכסף לכבוד השבת?"
באין ברירה, השאיל העשיר חפציו יקרי הערך, אף הפעם ע"פ בקשת העני. הלך העני לשוק, מכר את הפמוטים וקנה בהם כל מטעמי השבת .
 
למחרת שב העני אל בית העשיר ואמר: "יסלח לי כבודו, הפעם לא אוכל להשיב את הפמוטים כי הם מתו..."
 
פער העשיר את פיו ושאל: " הייתכן ? הנשמע כדבר הזה, שפמוטים יכולים למות?
 
כחכח העני בגרנו ואמר:"...א...א... אם מצקת יכולה להוליד כפית, גם פמוטים יכולים למות."

 
פמוטי הכסף
© כל הזכויות שמורות
כג', אדר, תש"ע. 9.3.2010


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|