הכלב ונתח הבשר

 יום אחד הגיע כלב רעב לסביבת חנויות הבשר הכלב היה רעב מאוד וחיכה להזדמנות כי הקצב יסובב את ראשו על מנת לחטוף חתיכת בשר שתשביע את רעבונו ואכן לאחר המתנה לא ארוכה הקצב שלא שם לב לכלב האורב סובב את ראשו לבדוק דבר מה ולרגע הזה חיכה הכלב הרעב זינק על חתיכת בשר שהיתה תלויה על וו ואשר עוד קודם לכן בכל פעם שראה אותה ירד לו ריר מפיו כאשר חשב איך היא יכולה למלא את בטנו הרעבה והופ ברח עם החתיכה בפיו למקום שיוכל לאכלה.

עוד הוא בדרכו למקום והנה הוא עובר ליד נהר צלול ודמותו נשקפת מהמים ומה הוא רואה? הוא רואה כלב עם חתיכת בשר בפיו ושוב הריר עולה לו ונוזל מפיו וחושב - אה החתיכה של ההוא גדולה משלי ונראית טובה יותר וללא מחשבה זינק לעבר הדמות בנהר עם קול נביחה עזה כך שהחתיכה שהיתה בפיו נשמטה עמוק לתוך הנהר וכמובן לא מצא את הכלב שחשב כי לו חתיכה גדולה משלו! וכך איבד הכלב החמדן שלא הסתפק במועט גם את החתיכה שהייתה בדרך לבטנו הרעבה.

 
סיפור עם זה נשלח על ידי הרושם המסור: עטר רון-סמי. הסיפור מוקדש למנשה יצחקי מאור יהודה. שובץ באתר ב- יט', חשון, תשס"ט. 17.11.08.

הערה: כל הזכויות שמורות על כל המשתמע מכך.

 
© כל הזכויות שמורות



7. ניתנת הרשות
מאת: עטר רון 07/07/2013
לשרה היות ואני לא נכנס כל יום לאתר אז רק היום ראיתי את הפניה שלך את מוזמנת להשתמש בסיפור ולהפיצו]המשך יום נעים.רון
6. בקשת רשות
מאת: שרה 17/04/2012
הסיפור יפה מאוד ובדיוק מתאים למאמר שלי בנושא הסתפקות במועט,אפשר בבקשה להעתיק אותו?
5. יש לפנות לכותב
מאת: יהודה עצבה 17/04/2012
לשרה שלום רב. על מנת לעשות שימוש בסיפור במאמר שלך עלייך לפנות ישירות לכותב הסיפור, מר עטר רון - סמי.
4. חן חן מר נמרדי היקר
מאת: עטר רון סמי 17/11/2009
מרבית סיפורי העבר ששמענו היו עם מוסר השכל ולקוחים מחיי היום יום אשר באו ללמד אותנו את הדרך הישרה והטובה,אך כיום החמדנות ואי היושר הם שמובילים לצערי רבים רבים מהאזרחים וזה מאוד חבל.
3. לא בכדי
מאת: המספר 28/06/2009
לא בכדי הקדשתי את הסיפור למנשה יצחקי מאור יהודה,מאחורי הפרצוף המלנכולי שהוא עוטה מסתתר אדם רע שפגע באי ז"ל הן בחייו והן לאחר מותו ועל לא סלחתי לו ולא אסלח לו לעולם.
2. טעות קולמוס
מאת: המספר 28/06/2009
בתגובתי לא בכדי צ"ל אבי ז"ל,ועל כך לא סלחתי ולא אסלח לו לעולם
1. הסיפור מעלה זכרונות
מאת: נמרדי יוסף 12/03/2009
הסיפור מוכר לי מילדות ומעלה לי זכרונות נעימים. תבורך מר עטר.
הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|