כלה לבן הרב

נכתב על ידי: נתי מלכיור

כלה לבן הרב
היו היה אדמו"ר אחד, חכם ובקי בתורה שעמד בראש חסידות גדולה. לאדמור היה בן שגדל מילד לנער ומנער לבחור. וגם הבחור היה, כמו אביו, ירא שמיים, בעל מידות, בקי בתורה בנגלה ובנסתר. וכשהתחיל לגדול הבחור עלתה השאלה- עם מי יתחתן?
- עם מי יתחתן, אתם שואלים?
- עם מי לא. זו השאלה.
- מי לא רצה לחתן את הבת שלו עם בן הרב?
רבנים גדולי עולם, עשירים כקורח, וגם בעלי בתים פשוטים שקיוו אולי לנס. כולם רצו להשיא את ביתם לבן הרב.
אבל זה לא היה כל כך פשוט. לרב הייתה גם 'רביצן' הרבנית. כשהרב היה עוסק עם תלמידיו ברזי נסתרות. היתה הרבנית מנהלת ביד רמה את ביתה ובתי כל החסידים בחצר. והרבנית החליטה שבשביל הבן שלה מגיע רק הטוב ביותר.
מבין כל הבנות שהגיעו, בחרה הרבנית עשר בנות. בעלות ייחוס רם, טובות מראה, ובעלות שם של צדקניות.
לקחה הרבנית למטבח והעמידה בפני כל אחת פתילייה וסיר עם מים. חשבו הבנות שהאם רוצה לבחון את כישוריהן בבישול וכבר התחילו להעלות בזיכרונן את כל מתכוני הצ'ולנט והקוגל שהן יודעות.
אבל הרבנית לא ביקשה מהן לבשל דבר. רק משפט אחד אמרה: "הראשונה שהמים שלה ירתחו תהיה כלתי". ואכן לאחת הבנות רתחו המים לפני כולן. ניגשה אליה הרבנית, חיבקה אותה ולחשה לה באוזן "מזל טוב".
לפתע, נכנס בריצה למטבח החתן המיועד. נראה שהיה כל הזמן הזה מאחורי הדלת.
 
- אמא, מה קרה לך? שאני אתחתן איתה רק בגלל שהמים שלה רתחו?!"
הרגיעה אותו אימו הרבנית ואמרה לו: - הסיבה שהמים של הבחורה רתחו ראשונים, הייתה בגלל שהיא לא פתחה את הסיר כל הזמן כמו האחרות, אלא הייתה לה הסבלנות כדי לחכות שהם יירתחו. ולאשתך לעתיד אני רוצה שתהיה סבלנות.

 
מצווה לשמח חתן וכלה
© כל הזכויות שמורות
י"א, אייר, תשע"א. 15.5.11


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|