אהבת נעורים

נכתב על ידי: אביגיל רבין

קריאה: אביגיל רבין:

היו רק מבטים, חיוכים מבוישים ותו לא.
כל יום באותה השעה היא פגשה בו בתחנת האוטובוס. תמיד בגפו. תמיד במיטבו.
ותמיד מחויך.
היא גם רצתה שתהיה לה את היכולת הזו, להראות תמיד במיטבה אבל למרבה הצער לא כך קרה.
היו ימים שהשיער שלה התנפח והתמלא בחשמל סטטי, השפתיים נסדקו, העיניים זלגו והאף טפטף וכול ישותה אמרה 'יש לי אלרגיה. אני סובלת'.
אומנם היו גם ימים אחרים בהן היא נראתה יפה ולעיתים אפילו זוהרת, אך כאמור זה לא היה עקבי.
לא שזה שינה לו. הוא תמיד חייך אליה את אותו חיוך כובש והתבונן בה באותו מבט משועשע.
היא רצתה לגשת ולדבר איתו, או לפחות לשאול אותו את השאלה העתיקה ''מה השעה''?
אבל לא היה לה אומץ.
התחנה הייתה עמוסה אנשים והיא פחדה מהתגובה..
חוץ מזה, הייתה לה מין צפייה מגוחכת כזו שהוא זה שיפנה אליה.
היא אפילו חלמה על זה בלילה..
בחלומה, הוא ניגש אליה ושאל אם תרשה לו להזמין אותה לנסיעה באוטובוס.
היא הסמיקה וענתה ''הו....אה...כן''.
והוא צחק ואמר '' כמה שאת יפה!''
אבל אז השעון המעורר צלצל והחלום נקטע בברוטאליות.
והיא קמה במהירות ורצה לתחנה מלאה בתקווה שהחלום מהלילה אולי היה נבואי.
אבל לא. זה לא קרה.
הוא עמד שם כמו בכל יום, לא נע ולא זע, רק חייך אליה כמו רומז משהו, אך לא אמר דבר.
הטרגדיה קרתה למחרת.
בחלון הכרזות שבתחנת האוטובוס, הוחלף הדוגמן בעל החיוך ההורס בפרסומת לתרסיס נגד ג'וקים.
היא התייפחה.

הערת הכותבת: הקטע שמנוגן  ברקע הסיפור הוא וולס אופוס 40 מאת צ'יקובסקי.
זה לקוח מתוך האתר הבא:
http://incompetech.com/m/c/royalty-free/index.html?genre=Classical

 
בתחנת האוטובוס.
© כל הזכויות שמורות
כ"ז, טבת, תשע"א. 3.1.11


13. סתם
מאת: נתנאל 24/05/2011
סיפור יפה
12. אהבת נעורים
מאת: יונה דוד 05/05/2011
ברוך הנותך מחוכמתו לבשר ודם.
11. אביגיל,את כישרון מהלך..
מאת: הודיה 22/01/2011
וואו,לא ציפיתי לסוף מעניין ומקסים כ"כ,וגם בכלל הקול שלך מקסים שם,טוב,בקושי שומעים את קולך במרפאה..אבל ממש מקסים,יש לך עתיד מצליח,מתוקה..לכי על זה!!!!!!!!!!!
10. כל הכבוד
מאת: אסתי 15/01/2011
לאביגיל היקרה!! את מאאאאד מוכשרת! מאד נהנתי! תמשיכי לכתוב. וד"ש ממרפאת השיניים.....
9. ממתין
מאת: בנצי 03/01/2011
שתסכיתים שלך יעלו כבר לרדיו. כשרון וביצוע ויצירתיות שכזו הגיע הזמן שיקבלו במה מתאימה. ממתין
8. אביגיל יקרה ומוכשרת כ"כ
מאת: בלהה 05/01/2011
נהנתי מהסיפור, והסוף היה מפתיע וטוב, הכתיבה והקריינות מצוינים, את מוכשרת מאד מאד, מחכה לתסכיתים נוספים
7. חוויה ווקאלית
מאת: גורגו 05/01/2011
כישרון נדיר, ביצוע מושלם וטקסט מתוק חוברים לחוויה ווקאלית שמשאירה טעם של עוד. מומלץ במיוחד ללילות חורף קרים. אז....עוד....
6. מקסים!
מאת: ליאת 03/01/2011
כל הכבוד עבודה ממש יפה ומצחיקה!
5. משעשע
מאת: נעמה 03/01/2011
הגירסה הנשית ל"היא לא תדע" של גזוז
4. איזה יופי
מאת: רבקה אביב 04/01/2011
אביגיל הסיפור הוא סיפור מדליק ביותר, האמת אני הייתי במתח עד סוף הסיפור , אפילו הצלחתי לכעוס מעט על הבחור מדוע אינו מתיחס אליך......תודה לך על סיפור כה יפה ,נהנתי.
3. אהבתי
מאת: חנה 04/01/2011
אהבתי אך התלהבתי יותר מהנסיכה והצפרדע מצחיק מעצבן במידה משעשעת רעיון גדול יש נסיכים רבים שמצאו את הנסיכה ועד היום מחפשים כל יום כדור חדש וכידוע בתי המרקחת ממשיכים ליצר כדורים
2. אמיתי
מאת: מוריה 04/01/2011
נוגע בעולם הפנטזיות שכולנו אפופים בו דרך המדיות למיניהם. מדי פעם מתעוררים... כולנו נראים או באלרגיה או כמו מקקים...
1. מצחיק מאד
מאת: רות 05/01/2011
אכן משעשע
הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|