קורבן של אהבה

ט"ו באב  חג האהבה שמואל בעלי אומר לי: "בואי ניסע"

"לאן?" שאלתי אותו, "למקום רומנטי" ענה לי בעלי. "אבל לאן?"שאלתי  מתוך סקרנות. "לרמת החיל!"ענה בעלי בחיוך .

כשהגענו לרמת החיל ירדנו מרכב  בעלי הצביע למסעדה ואמר לי:"שם נאכל".

כשנכנסנו למסעדה קטנה שיש בה הרבה שולחנות קטנות ושתי כסאות.לכל שולחן יש נר קטן. נרגשתי ואמרתי לשמואל:"איזה יופי, איזה רומנטי".

שמואל חייך והחזיק את ידי וניגשנו לשולחן בפינה והתיישבנו. החזקנו ידיים שמואל אמר לי:"יקירתי,אני אוהב אותך!"הסמקתי ועניתי לו:"גם אני אוהבת אותך".

הסתכלנו על זוגות אחרים שבאים גם. המלצר עם פפיון אדום ניגש אלינו בחיוך ואומר:"ערב נפלא,מה בשבילכם?" הסתכלתי בתפריט לא ידעתי מה להזמין...

שמואל אמר לי:"תבחרי את יין הכי יקר שיש בתפריט". חייכתי והסתכלתי שוב בתפריט.אמרתי למלצר:"אני רוצה יין אדום יבש ו צ ר פ ת י"

מלצר אמר לי:"איזה בחירה מעולה!מיד אביא לכם"

מלצר הלך ושוב שמואל ואני החזקנו ידיים,הסתכלנו אחד על שני ולבבות פועמים מהתרגשות ורוב אהבה.

מלצר חזר עם מגש קטן שבו שתי כוסיות ובקבוק יין.

מלצר מזג קצת לשמואל יין ,שמואל הריח לגם את יין וטעם ואמר למלצר:"יין מעולה". אז מלצר שוב מזג יין לשמואל ולי ואח"כ הרמנו את כוסיות לחיים והשתלבנו את ידיים ושתינו.

שמואל חייך ואמר לי:"אני רוצה לספר לך סיפור ששמעתי" הזדקפתי והבטתי לו בעיניים.

פעם חי זוג צעיר ונשוי גר בבית דל,יש להם חדר קטן,אין סלון,רק מיטה,שולחן קטן ושתי כסאות.הם לבושים בבגדים בלויים,מעט אוכל.

לילה אחד היו להם נדודי שינה, כל אחד מהם חושב מחשבות עצובים, הם יודעים שמחר יש להם יום נישואין, הם רצו לקנות מתנות אך אין להם כסף.

למחרת הבוקר הבעל חיבק את האישה ואיחל:"יום נישואין שמח!" והאישה שמחה וענתה לו:"גם לך יום נישואין שמח!"

הבעל יצא מהבית לעבודה.האישה הייתה עצובה הסתובבה בבית וחשבה מה לעשות.יותר מאוחר היא נכנסה למקלחת והתרחצה. אחרי זה היא ניגבה את מראה מאדים ,הסתכלה במראה נגעה בזהובת השיער הארוך הגלי המלא והיפה ואז עלה לה רעיון טוב.

היא לקחה מספרים מהארון וגזרה לאט ולאט ושמה את כל השערותיה היפות בשקית. התלבשה חבשה את כובע לקחה תיק ויצאה לדרך. האישה הלכה ברחובות במזג אויר קר וחיפשה את מקום שאפשר למכור. הגיעה לחנות פאות והמוכרת הסתכלה עליה ואמרה לעצמה:"מה אישה ענייה  עושה פה?"

המוכרת חייכה בזלזול ושאלה אותה:מה את רוצה?" האישה ענתה לה בקרירות:"באתי למכור את שערות שלי ובבקשה תבדקי את שערות שלי בשקית" שמה את שקית על הדלפק. המוכרת פתחה את שקית וראתה את שערות ונגעה אותן ואמרה מתוך פליאה:"איזה שערות יפהפיות שיש לך למה עשית?"

האישה לא ענתה לה ושאלה:"כמה?" "1000 שקל" ענתה לה המוכרת בלי התלבטות. המוכרת נתנה לה כסף מזומן והאישה יצאה מהחנות.

האישה נכנסה לחנות האחרת,המוכר ניגש אליה ואמר:"שלום גברתי,מה אוכל לעזור לך?" האישה הסתכלה על המגשים בדלפק שלו הצביעה את המגש ואמרה:"אני רוצה לראות את המגש הזה" המוכר הוציא את המגש מהדלפק ושם עליו. במגש היו עשרות של  רצועות של שעונים,הסתכלה האישה עליהם הצביעה על רצועה שעשויה כסף אמיתי שרשרת ואמרה:"אני רוצה את זאת".

המוכר הסתכל עליה בעיניים הרחומות ואמר:"זה מאוד יקר." האישה התעקשנה ואמרה:"אני רוצה את הרצועה וכמה זאת עולה?" "1000 שקל" ענה לה. האישה הוציאה את כסף מהארנק שלה ונתנה למוכר. המוכר ארז את רצועה כמתנה,נתן לאישה ואישה אמרה לו: "תודה".ויצאה.

כשחזרה לבית, בישלה אוכל, ערכה שולחן יפה, שמה את מתנה במרכז השולחן, הסתכלה על שעון הקיר, ישבה ליד השולחן וחיכתה לבעל. שמעה את הדלת החורקת,בעל הגיע. אישה רצה אליו בשמחה, הבעל פתח את זרועותיו וחיבק בחוזקה ונישק. "איזה ריח טוב, מה בישלת?יקירתי" הריח הבעל.

האישה לקחה את ידו לשולחן וישבו. אני אחרי שלוש כוסות יין, אחרי המנה הראשונה "בבקשה תמזוג לי יין" אמרתי לשמואל. שמואל מזג לי ואח"כ לעצמו. "נו,תמשיך לספר". שמואל חייך שתה והמשיך לספר...

האישה והבעל ישבו ליד השולחן,דיברו ואכלו.הבעל שם לב על המתנה על השולחן ושאל אותה:"מה זה?" "זו הפתעה בשבילך" ענתה לו האישה בשמחה. הבעל תהה לעצמו "מאיפה יש לה כסף לקנות לי מתנה." פתח את המתנה ראה את רצועה בשוק ושאל אותה: "מאיפה קנית אותה זה בטח מאוד יקר" אישה קמה מהכיסא, הורידה את הכובע לאט לאט והבעל קם נבהל והחזיק את האישה ואמר לה בכאב:"מה עשית?!" והתחילה לספר לו האישה:"גזרתי את השערות ומכרתי אותן כדי לקנות לך את רצועה שאין לשעון שלך" הבעל חזר לשבת, הרכין את ראשו למטה והזיל דמעה. האישה ניגשה אליו וחיבקה את כתפיו ועודדה אותו ואמרה לו:"אל תדאג השיער יגדל שוב" הבעל הסתכל עליה בעיניים האוהבות  הוציא את מתנה מז'קט שלו ונתן לה. האישה פתחה אותה בהתרגשות, ראתה את סיכה לשיער שעשויה זהב ובאמצע הסיכה יהלום ושאלה אותו:"איך קנית אותה?" "מכרתי את השעון למענה" ענה לה בעצב הבעל. האישה זלגה דמעות, הבעל קם וחיבק אותה, הם הבינו כמה הם אוהבים אחד את השני ומוכנים לעשות הכל כדי שיהיה להם טוב.

הרגשתי כאב לשמוע את סיפור ושאלתי את שמואל: "למה בחרת לספר לי לספר לי?" שמואל לקח את ידי בחום ואמר לי שפשוט סיפור מרגש. "אני מבינה אותך, אבל יש סיפורים שיש להם סוף שמח" עניתי לו. שמואל הסתכל עליי במבט אוהב ואמר:"תראי אותנו, אנשים חושבים שהקרבתי, אבל לא אני הקרבתי. בגלל שלמדתי ש"ס ( שפת סימנים ) בשבילך...אני לא מרגיש ככה אני אוהב אותך" סתכלתי עליו בעיניי האוהבות ואמרתי לו: גם אצלי אנשים חרשים חושבים שעזבתי אותם למענך, אבל זה לא נכון, באתי איתך בגלל שאני אוהבת אותך ולא משנה לי אם אתה חרש או שומע, אלא אדם שיודע לקבל אותי כמו שאני."

המלצר ניגש אלינו ושאל אותנו:"עוד משהו בשבילכם?" ראינו את מסעדה ריקה,רק הוא ואני נשארנו לבד וחייכנו. "תרצי לרקוד איתי?"שאל באושר שמואל "למה לא?"עניתי בשמחה. קמנו מהשולחן ורקדנו באמצע המסעדה,אנחנו מאושרים שיש לנו זה את זה.  

שלחה את הסיפור המספרת בשמת קרוחלניק.


 
המספרת בשמת קרוחלניק בהופעה
© כל הזכויות שמורות



2. שטופת הערכה
מאת: אורה 02/04/2009
אני מאוד מעריכה ומתרגשת מהאהבה שלכם שתזכו להמשיך לחיות בקדושה ובטהרה.אמן.
1. הסיפור של בשמת
מאת: הילה אלון 18/01/2009
וואווו.. כמה התרגשתי מהסיפור של בשמת.. שתצליחו את ובעלך לשמר את האהבה הזו עד סוף חייכם...
הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|