כוחו של ניגון

– הסיפור שאני הולך לספר לכם הוא אומנם על תפילת "כל נדרי" ועל ירושלים, אבל לאו דווקא קשור ליום כיפור. אתם יודעים שבמוזיאון ישראל יש כמה בתי כנסת. ישנו בית הכנסת האיטלקי היפיפה שהובא בשלמותו מוונטו שבאיטליה. הביאו לפני מספר שנים בית כנסת מקוצ'ין ומביאים עוד אחד עכשיו ממרכז אמריקה.
אבל יש בית כנסת אשכנזי קטן, אני חושב שרובכם מכירים אותו. שם בבית הכנסת הקטן הזה מתנגנת מוזיקה חרישית ברקע. התקרה מעץ בצבע כחול מעוטרת בציורים יפיפיים בחלק מהתקרה הצבע כבר דהה. המבנה קטן, אולי התפללו בזמנו בבית הכנסת הזה עשרים-שלושים איש. לא יותר.  בפנים יש בסך הכל שני ספסלים. אתם יושבים בירכתי החדר. ברקע מתנגן כל הזמן ה"כל נדרי" אני נוהג שנים רבות ללכת לשם, לשבת על הספסל, להישען על הקיר, לעצום עיניים ולשמוע את הניגון.
כאשר עומדת לפני החלטה חשובה, אני נוהג ללכת לבית הכנסת הזה להאזין לנעימת "כל נדרי" ולהחליט. אכן, החלטות חשובות  בחיי קיבלתי תוך כדי שמיעת נעימת 'כל נדרי' בבית הכנסת הקטן הזה,  בו התפללו לפני מאתים חמישים שנה קומץ יהודים בעיירה יהודית נידחת.


לפני כשנתיים הלכתי והתיישבתי. ממתין אבל  נעימת "כל נדרי" לא מתנגנת. חזרתי אחרי חודש ועדיין אין מוזיקה. לא התעצלתי. ביררתי מי האחראי והודעתי על התקלה. שאלו אותי מדוע זה חשוב לי. הסברתי שאני נוהג לשבת שם, להאזין למוזיקה ולחשוב. אז אמרה לי האחראית - אדוני, דע לך שאתה לא היחיד. יש עוד אנשים שפנו אלינו וסיפרו לנו שנוהגים כמוך.  כנראה שלנעימת 'כל נדרי' יש הרבה שימושים.

הסיפור תועד ונרשם מפי המספר הירושלמי מאיר צ'ליק.

הערה: כל הזכויות שמורות על כל המשתמע מכך.


 
בצילום שלט בית הכנסת הקטן של עולי העיר "בורסה". בית הכנסת נמצא ברחוב הנביאים בירושלים.
© כל הזכויות שמורות



הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|