בין יציאת מצרים ליציאת אירופה

מה בין יציאת מיצרים בספר שמות (אקסודוס בלועזית) – לבין יציאת אירופה באוניה אקסודוס

ליעקב אבינו נולד ילד יפיפה וקראו לו יוסף. כדי שיוסיף עוד ילדים לאמו רחל אהובת אביו. יוסף היה ילד מפונק ותמיד קיבל את מה שרצה. הוא היה כל כך מלא באהבה עצמית עד שאפילו חלם על שמש (אבא) ירח (אמא) וכוכבים (האחים שלו) משתחווים לו. איזה ילד יחלום דבר כזה? האחים שלו (היו לו 11 אחים) שנאו אותו וקינאו בו, בגלל כל הפינוקים שהיה מקבל מאביהם. הם היו עובדים קשה, אבל יוסף – כל היום פינוקי. ובגלל ההתנהגות הנלוזה שלו החליטו האחים להרוג אותו (כמו שקין החליט להרוג את הבל) אבל אחרי ויכוח בין האחים החליטו לזרוק אותו לבור, ולמזלו הגיעו הישמעאלים וקנו את יוסף. הישמעאלים הם הנינים של אברהם אבינו, הנכדים של ישמעאל, שגורש למצרים לאחר ששרה קנאה בו לאחר לידת יצחק. והנינים אספו בתשלום את יוסף והביאו אותו למצרים.יוסף הצליח לעלות לגדולה במצרים, היה שר המדינה שדאג לכלכלת מצרים.

כשהיה "קשה" בארץ, כמו שקורה כל דור ודור ירדו אחיו למצרים לשבור שבר. הם נפגשים עם יוסף והוא כבר מנהיג גדול. הם משתחווים לו ואכן חלומו מתגשם. האחים והמשפחות התנחלו במצרים ושכחו לגמרי שבעצם הגיעו רק כדי להשביע את רעבונם. כך נשארו 400 שנה במצרים, התרבו, והתעצמו עד שהמצרים התחילו לפחד.

יוסף נאסף את אבותיו ובמצרים קם מלך אשר לא ידע את יוסף. הוא רצה מצרים גדולה, חזקה ויפה ואין לו שום רצון שהאנשים הנמצאים בגושן יהיו שווי זכויות במצרים, הם נטע זר וצריך להציק להם. הוא ניצל אותם ועוד איך ניצל אותם העביד אותם בפרך, כמו שכתוב: בחומר ובלבנים ובעבודה קשה ביום ובלילה. וכשהתלוננו הצליפו בהם וכשרעבו זרקו להם פירורי מזון. או אז נזכרו, מאוחר מאוד מה אנחנו עושים כאן? יש לנו מדינה, יש לנו ארץ שהובטחה על ידי הבורא לנו ולילדינו, אך כאן נסגרו השערים.  בטח, מלך מצרים לא פרייר יש לו עבדים שיכולים לבנות לו את המדינה ללא הרבה הרבה הוצאות . והם נבהלים והם מתחילים להתפלל, והם מחכים למושיע ומי לא בא? וכמה שהם מתפללים וכמה שהם מבקשים כך הלב של פרעה מתקשה והעבודה נעשתה קשה יותר . (ואני שואלת – מה השאיר אותם שם? למה לא קמו ועזבו? למה לא התארגנו קבוצות קבוצות וברחו משם, הרי לא היו מרגישים בהם, אבל אי אפשר היה להוציא מהם את העבדות הם היו עבדים בנשמתם ומה שנשאר להם זה לחכות שאחר יעשה בשבילם את העבודה)

והנה הגיע משה, שליחו של הבורא, ובעזרת אחיו אחרי מאמצים רבים ובעזרת עשר מכות מצרים הסכים מלך מצרים ל"שחרר" את העם והם יצאו ממצרים ברכוש גדול, ובשמחה רבה (סוף סוף הם לא עבדים). אחרי 40 שנה של מסע במדבר וקבלת התורה הם נכנסו לארץ המובטחת התיישבו בשכם, ביריחו, בבית לחם.

בירושלים בנו את בית המקדש. ואז הרומאים כבשו את ירושלים וגורשו מהארץ התפזרו בתפוצות ושוב עוברות להן השנים היהודים מפוזרים. יש פוגרומים, יש פורענות. בורחים למצרים החדשה (ארה"ב) אין הם חוזרים לארץ, אלה מתפזרים, מתיישבים בארצות אירופה מתרבים גדלים. ואז קם פרעה חדש, פרעה, גרמני קטן משופם אך "טהור" גזע ומכניס את כל היהודים לגטאות ולמחנות ריכוז (הם לא היו עבדים אך אמרו להם שהעבודה משחררת) והיהודים צועקים והיהודים מתפללים והם מתחילים להעלם לאט לאט במשרפות בהרג, מרעב ומירי של חיילים. וכשאמרו להם עזבו את אירופה עזבו הכל ויצאו משם. (ובאירופה לא נולד משה חדש). (מה קרה לא למדנו דבר? שוב, למה חיכינו? למה לא יצאנו מכל המקומות כדי לגור בארץ? האם נמשיך ככה לא להבין שאין ליהודים שום מקום אחר לגור בו? מלבד ארץ ישראל?) ואז הגיע "משה" בצורת מטוסים, וחיילים אמריקאים, ושחררו את מה שנשאר מהיהודים ממחנאות הריכוז. והם בורחים ומגיעים באוניה – אקסודוס – (ספר שמות בלועזית נקרא כך). לעלות לארץ ישראל.

מה ההבדל בין יציאת מצרים ויציאת אירופה? גם כאן וגם כאן לא למדנו להשכיל שאין לנו ארץ אחרת זאת הארץ שהובטחה לנו. זאת הארץ שהתבקשנו לגור בה, לטעת בה עצים כרמים לבנות בתים, לסלול כבישים. לא להיתקל בקושי הכי קטן ושוב לארוז את המזוודה ולנסוע למצרים . (כל אחד והמצרים שלו היום מציעים ליהודים להגר לקנדה האם זאת מצרים החדשה?). זאת הארץ שלנו ואין לנו ארץ אחרת. אנחנו צריכים וחייבים להתאחד: חילוניים ודתיים ימניים ושמאלנים, חייבים לשמור על הארץ הזאת. והדבר החשוב, על יציאת מצרים יש הגדה שמגידים אותה בפסח וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח, אך איזו הגדה או סיפור או מקראות יש על יציאת אירופה? הלו למה זוכרים את יציאת מצרים כי מגידים אותה כל שנה, אך יציאת אירופה? יש רק יום זיכרון שגם בו הרבה אנשים ממש מתעלמים מיום זה. בצפירה אנשים לא עומדים דום וכשעומדים דום לא מתייחדים עם זכרם של הניספים בשואה. אם לא יזכירו את השואה כל שנה ולא יהיו כתובים אנשים לא יזכרו, וכשלא זוכרים, שוכחים. לדעת, הרבנות צריכה להכריז על יום השואה כיום זיכרון כמו ט' באב ג' בניסן שאלה ימי זיכרון וצום לעם היהודי ולהכניס את היום הזה ללוח השנה בצורה דתית ככה היום הזה לא ישכח לעולם.

כתבתי זאת היות וכואב לי מאוד מה שקורה היום יש זילות בנושא של יום השואה ואין מספיק יחס למדינתנו ואני פוחדת מאוד שהנוער הגדל בארץ ללא ערכים וללא ידע בזכות הקיומית שלנו בארץ יעזבו לאט לאט ושוב נחזור על הסיפור העצוב של עמנו. אנא עזרו לי ואם יש שגיאות סיגנון או כתיב, סליחה ועדכנו לפני הפרסום תודה לכם על האפשרות לכתוב את הגיגי נפשי
הערות
הרושמת: אלקיים עליזה - אילת

 


 
© כל הזכויות שמורות



הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|