הסיפור של קהילת החרשים בארץ

אחד הסיפורים הלא ידועים הוא גורלם של החרשים בשואה. בשנת 2001 יצאה מהארץ משלחת בעקבות, מה שנקרא, מסע שורשים, אחרי החרשים בשואה. מסתבר שבמחקר השואה הרבה לא יודעים על החרשים, נעשו מחקרים בקבוצות קטנות, גמדים, הומוסקסואלים, אבל לגבי חרשים לא נעשה הרבה. במכון לקידום החרש יש פרויקט תיעוד, כמה שאפשר להציל בנושא הזה, ומסתבר שהנאצים ראו בחרשים ובנפגעי הנפש, ראו בהם מזהמי הגזע ופיתחו פרויקט שנקרא T4 שפירושו המתת חסד. כדי לתפעל ולבדוק ולעשות נסיונות עם תאי הגזים השתמשו בחרשים. חרשים בשואה סבלו גם מעצם היותם יהודים, וגם מעצם היותם חרשים. אחרי השואה הגיעו לארץ הרבה חרשים, בעיקר ילדים והצטרפו לקהילת החרשים בישראל. מדברים על קהילה כמאה שנה. בתי ספר כמעט לא היו אז, והנושא הזה היה בחיתוליו. מתורגמנים לא היו כמו שיש היום , בשפע. היה מתורגמן אחד, ישראל סלע, שחייבים לו הרבה, תארו לעצמכם, מתורגמן אחד בארץ, וחשוב להזכיר אותו בערב זה. 

ובסופו של דבר, החרשים נקלטו בעבודות בימים ההם, עבודות פשוטות. התייחסו אליהם כאילו אין להם כישורים להכנס לעבודות מתוחכמות. הגברים עבדו בנגרות, הנשים עבדו בתפירה.

היום המצב שונה לחלוטין. החרשים משתלבים בכל תחומי החיים, ארכיטקטורה, מדע, הייטק, איפה שתשימו אצבע בתחום של טכנולוגיה מתקדמת ורפואה, תפגשו את בני הקהילה. אפילו, או במיוחד, בחינוך מיוחד.

הערה: חומר זה נמסר לי על ידי הגב' חוה סביר העוסקת בפרויקט תיעוד החרשים בשואה מטעם המכון לקידום החירש.


 
© כל הזכויות שמורות



הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|