התבלין הסודי של אימא

נכתב על ידי: אילנה דבח

          התחלה 18.12.09     
כשנגסתי בפעם הראשונה בסופגנייה אחרי כל כך הרבה שנים רחוקות מהבית, סגרתי את העיניים בתענוג כשכל הטעמים והריחות של אימא חזרו אלי. פתאום ריח הבישול והאפייה קיבלו חיים משלהם וגעגוע חד תקף אותי לחייג בנייד אל אימא. אולי כך אוכל לקרב אלי את הבית, לקרב את הריח האופייני של אימא שהסנפתי לריאות בכל פעם שהיא הייתה ליידי. אוי כמה אהבתי את הריח הזה... ריח של אימא !!!!

כשהייתי יותר קטן שמעתי ששאלו את אימא מה היא שמה באוכל שהוא כל כך טעים... אני זוכר שאימא לא ענתה...

כשאימא הכינה את הבצק לסופגניות כולנו ידענו שלקראת סוף הכנתו היא תמיד ביקשה לכסות את העיניים כדי שלא נראה איפה היא מחביאה את התבלין החשוב ביותר במטבח. סגרתי את העיניים אבל פתחתי אותן רק כדי לראות את אימא שמה מלוא החופן מהתבלין הסודי שלה ומערבבת מהר. אני לא יודע איזה צבע יש לתבלין הסודי וגם אם הצצתי לתוך הקערה לא הייתי מבדיל כל כך בין הקמח לאבקת הסוכר או אפילו לשמרים כי אימא ערבבה ממש מהר את החומרים שבקערה. היא אמרה שחשוב שהבצק יתחיל לתפוח. אבל שוב לא הצלחתי לראות היכן היא מחביאה את האוצר שלה שהוא התבלין הכי סודי במטבח שבלעדיו שום דבר לא יוצא טעים.
הבצק תפח ואימא טיגנה את הסופגניות הלבנוניות הקטנות ואז שמה במסננת ומשם אל סיר הדבש עם ריח הלימון והמזהר (מי זוהר) בתוכו. עכשיו אני מרגיש שהחג מתחיל.......

אימא אמרה שהיא שמה את התבלין הסודי בכל דבר שהיא מכינה ודבר ללא הסוד הוא מוצר לא מושלם. זה התבלין שקישר אותי לסינרה של אימא. אהבתי להיות צמוד אליה ולראותה עובדת במטבח. תמיד הזכרתי לאימא לשים את התבלין הכי חשוב שלה ותמיד היא אמרה שהיא כבר שמה...
אימא זריזה מאוד. את האוכל היא מכינה גם אם אין הרבה דברים במקרר. היא ממש ממציאה מה להכין ולקראת סוף הבישול היא שמה חופן של תבלין מיוחד כדי שייתן את הטעם הנפלא שנקרא "האוכל של אימא". אף אחד לא יודע מהו התבלין הזה. אימא אומרת שזהו התבלין שהיא מצאה אחרי שחיפשה אחריו הרבה זמן. היא לא נותנת אותו לאף אחד וגם לא רוצה לגלות מה זה או כמה שמים ממנו. היא רק אומרת שזה משהו שבא מהנשמה. זהו. היא לא מגלה יותר !!!
אבל כשאני נזכר אני מבין שמעולם לא ראיתי בעצמי איך נראה התבלין הזה והרי אני הייתי צמוד לסינר של אימא במטבח לכן הייתי צריך לדעת!!! אז יום אחד, כשאימא עזבה את המטבח אחרי שבישלה, אפתה וניקתה ורק אחרי שראיתי אותה ישובה בסלון, החלטתי שזה הזמן לעשות תחקיר קטן משלי למציאת אותו תבלין מסתורי וקסום שהיא מחביאה...
התגנבתי בשקט בחזרה אל המטבח. את הכיסא קרבתי אל הארון. כיוונתי אותו כך שיהיה קרוב למדף העליון עם הקופסא הצבעונית האטומה, כזו שלא רואים מה יש בה בפנים, ואני בטוח שיש בו מה שאני מחפש. המדף היה גבוה כל כך לקומתי הקטנה גם כשנעמדתי על הכיסא. לקחתי את כף העץ הכי ארוכה , כזו שאימא משתמשת לערבב את האוכל בסירים העדינים עם הציפוי שאמא קראה לו
"לון" (טפלון). שיחקתי עם הכף כדי להזיז את הקופסא עם המטמון ההוא שאמא שמה בבישוליה. אני
יודע שעוד תזוזה אחת ואני תופס אותה.. ..הינה הקופסא זזה לעברי....ישששש!!!! היא כמעט ביד שלי !!! אני כמעט ונוגע בה....עוד מכה קטנה אחת עם הכף –עץ ואני מגלה את סוד התבלין של אמא...לא תכננתי שהקופסא תזוז יותר מידי ותיפול עלי ובטח לא תכננתי את מה שקרה אחר כך ....
גם ככה לא הייתי יציב כי נעמדתי על קצות האצבעות של הרגליים שלי ועל הכסא ועם הכף-עץ ביד.הקופסא השתחררה מהדף ישר עלי כשהיא נפתחת באוויר בדרך אל פרצופי. אני מהדבר הבלתי צפוי
הזה ומהחוסר שיווי משקל שגם ככה היה, צנחתי אל הרצפה והקופסא אחרי. מהבהלה של הנפילה ושאמא תכעס עלי ועל הבלגן שעשיתי התחלתי לבכות בקול. אמא הופיעה פתאום דואגת מאוד.

כשאימא שמעה את הבום הגדול במטבח והבכי שבא מייד אחר כך, היא רצה במהירות עם עיניים מפוחדות כול כולה דרוכה, דואגת מאוד כשנכנסה למטבח ישר אלי שמעתי את הקול הדואג והרגשתי את אצבעות ידיה בודקות כל חלק קטן בגוף שלי לוודא אם נפגעתי מהנפילה. כאילו לא ראתה את כל הבלגן שהיה על הרצפה. אחר כך היא התבוננה מסביב ואחר כך שוב אלי כדי להבין למה אני בעצם על הרצפה עם קמח מפוזר לי על הראש והבגדים. כנראה נראיתי לה שד לבן, קטן ומקומח והיא התפרצה בצחוק גדול ולא יכלה להפסיק לצחוק גם כשירדו לה דמעות מהעניים. אני ראיתי את אמא צוחקת ולא הבנתי מה מצחיק בכל המצב: המטבח מקומח, כך גם אני, הכיסא שעליו עמדתי הפוך בפינה.. וכל הסיטואציה משונה. קמתי מהרצפה וראיתי את בבואתי מהשיקוף שבדלת המקרר וראיתי שזה באמת מצחיק. הצטרפתי לצחוקה וביחד היו לנו דמעות של צחוק. חיבקתי אותה עד גובה המותניים שלה שהוא הגובה שלי ואמרתי לה שאני אוהב אותה.. היא חיבקה אותי בחזרה ונתנה לי נשיקה גדולה. אני באמת אוהב את אימא, נכון שזה כייף?
אימא הביאה את המסטרוט (סמרטוט, סחבה, מטלית) לנקות אותי כדי שאוכל לראות משהו מבין שתי העיניים. הדמעות והקמח יצרו עיסה דביקה בפנים שלי ואימא נזהרה לא להדביק לי את הריסים ביחד. אחר כך עזרתי לה לנקות את הרצפה ובשאר המקומות שהקמח הגיע אליהם. לא יאומן לאן הקמח התפזר מהמדף העליון אל הרצפה ובדרך בכל מקום במטבח !!!
אחרי המקרה הזה אימא החליטה שהחוויה הזו מספיקה לה ואמרה כי היא תספר לי את הסוד אך ורק אם אני אשמור את הידע לעצמי. זה יהיה הסוד של שנינו והסוד הכי שמור בעולם. הבטחתי והיא קרבה את פיה אלי ללחישה... העיניים שלי נפקחו מסקרנות וחיכיתי..".התבלין שבא לי מהנשמה.." לחשה.... "התבלין הקסום שלי..." מתחה אותי יותר...." התבלין שאני שומרת קרוב ללב שלי הוא.... חופן של אהבה, פשוט אהבה !"
חייכתי אל אימא שלי ושמחתי שהיא גילתה לי. מאז אני שותף צמוד שלה במטבח ותמיד מבקש לשזור  במקומה את הסוד שלנו. אני מרים את היד אל מקום הלב שלי, מאגרף אותו לחופן, עושה תנועה של קטיפה ותולש את האהבה שיש לי בלב ישר אל הסיר, שוזר אותו עם אצבעותיי כמו שמפזרים מלח. אימא מחייכת אלי וממהרת לערבב...
איזה כייף שאימא אפילו נתנה לי לשים תבלין קסם גם בבצק של הסופגניות, שנה אחר כך...

 סיום 19.12.09   


 


 
המטבח של אימא
© כל הזכויות שמורות
מוצאי שבת, ט' טבת, תש"ע. 26.12.09


10. תגובה לנילי אמיר סגל
מאת: אילנה דבח 08/12/2012
נילי אמיר סגל שלום. מה ז"א יש וורסיות לסיפור? זה סיפור שלי, שאני המצאתי וכתבתי. הוא שלי פרטי ועכשיו של הקוראים. לא יכול להיות שיש כזה נוסף. וחג חנוכה שמח לכולם
9. המתכון הסודי של אמא
מאת: נילי אמיר-סגל 01/12/2011
סיפור נפלא שיש לו כמה וורסיות. אני מספרת אותו תחת הכותרת "התבלין הסודי של מרתה"... תודה וחג חנוכה שמח!!!
8. תודה לכולם!!!
מאת: אילנה דבח 30/12/2010
ריגשתם אותי ואני שמחה , שהרגשתם את הריחות והטעמים. כשכתבתי זאת, באמת חשתי בהם. זכרונות... אילנה דבח
7. ספור חנוכה
מאת: מיכל ללא תוכן 30/11/2010
6. אילנה אילנה....
מאת: רבקה אביב 05/11/2010
אילנה תארת מדוייק ואמנם נכון ריח האפיה כמו שאבי ציין עלה גם לאפי אפילו טעמתי אחת ועוד אחת ורציתי עוד אחת אך לא היה לי נעים....ממש ממש כך. ..גם אני משתדלת להשתמש בתבלין הסודי הסודי ההוא.......
5. ואוו
מאת: אנהאל 15/06/2010
ישר כוח למי שכתב!
4. זה יפה
מאת: שי 27/12/2009
כדי לכם ליקרוא זה יפה מאוד
3. התבלין הסודי של אמא
מאת: לי פז 27/12/2009
אימא אני גאה בך מאווד ומקווה שתמשיכי להצליח .. אני כ'כ מאחלת לך טוב .. לי פז ביתך.!
2. המשיכי והצליחי
מאת: תמר 27/12/2009
מסיפורים קטנים בנויים החיים, מסיפורים של אחרים אפשר גם לשאוב אהבה נחמה ועוד רגשות..שהם ישמשו כפנינים או כמו יהלומים יקרים שיישזרו לתוך חיינו ויעשירו אותם, בטעמים ריחות מראות, ועוד... ככל שנחפוץ
1. מרגש ונוגע
מאת: אבי 27/12/2009
וואהו כל כך מרגש ונוגע עד כי ניתן להריח את ריח האפיה
הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|