השכנים הקנאים

היה היו שני שכנים שהיו צרי עין וקנאים ביותר זה לזה ולכל אחד מהם היה חמור.

האחד מהם היה בטוח ששכנו "שם עין" על חמורו ורוצה לגנוב לו אותו. מאחר והיו אלה שני חמורים, החליט השכן האחד לסמן את חמורו וקיצץ לו בדל אוזן. לתדהמתו הרבה ראה למחרת שלחמור של שכנו גם קוצץ בדל האוזן בדיוק באותו מקום.

- אה - סינן לעצמו. - אין זאת אלא שבאמת ובתמים שם שכני עין אל חמורי והוא רוצה להחליף אותו בחמורו. - אם כך עלי לעשות מעשה. הלך וחתך את זנב החמור.

כעסו גבר שבעתיים למחרת כשראה את חמורו של שכנו מלחך עשב ואף הוא קצוץ זנב.

- כמה קנאי הוא שכני, קרא  בעל החמור בזעם - אין זאת אלא שגמר אומר בלבו להחליף את החמור שלו בחמורי ויהי מה. הלך ובלב כואב שבר את רגל חמורו.

למחרת בבוקר הולכים שני השכנים זה מול זה וחמוריהם שבורי רגליים.

עבר אחד מהכפר והתחיל לצעוק עליהם - עד מתי תתעללו בחמורים שלכם אתם הורגים אותם.

קם השכן וענה בכעס - מה אני יכול לעשות? הייתי חייב לסמן את החמור כדי ששכני לא יגנוב לי אותו.

- גם אני. נזדעק השכן השני - מה יכולתי לעשות? שכני "שם עין" על חמורי וגמר אומר להחליף אותו בחמורי לכן הייתי חייב "לסמן" אותו.

-  השתגעתם ? יצאתם מדעתכם?  זעק האיש - אינכם רואים שחמור אחד לבן והשני שחור.

נעים - זה סיפור המראה עד כמה יכולה קנאת בני אדם להגיע. היא לעיתים מסוכנת כל כך שאין אנשים יכולים לראות מה הם עושים זה לזה או לעצמם.

 


© כל הזכויות שמורות



הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|