החוזה מלובלין והחסיד

מספרת: אראלה תור.:

החוזה מלובלין היה כידוע חסיד גדול ויום אחד הגיע לבית הכנסת שלו מתנגד, הזמן הוא זמן של ראש השנה. נכנס המתנגד לבית הכנסת ורואה את כל החסידים רוקדים, שמחים. פונה המתנגד לחוזה מלובלין ואומר לו: כל מה ששמעתי עד עצם היום הזה, על החסידים חשבתי שזה לשון הרע. אומר לו החוזה מלובלין – וכי מה רע בזה? אומר לו המתנגד – אני יודע שאנחנו צריכים להיות עצובים מפני שגזר הדין עומד להחתם וכל הספרים פתוחים בעולם הבא ואנחנו נגזרים לחיים ולמוות וכאן חסידיך רוקדים.
 
אומר לו החוזה מלובלין – שב! מכסה לו את עיניו ומעביר אותו לעולם הבא. רואה המתנגד את כל הספרים פתוחים ורואה בתוך הספרים הפתוחים חתימות של כל החסידים שרוקדים בבית הכנסת. מחזיר אותו החוזה מלובלין אל החיים האלה, אל בית הכנסת.
אומר לו המתנגד – ראה, כיצד הם יודעים? כיצד הם יודעים מה חתום להם למעלה?
 
אומר לו החוזה מלובלין - והרי הם מרגישים.
-         אם כך, זה שאני כל כך עצוב הוא אומר המתנגד, זה אומר שאני לא בודאי חתום בספר החיים לא ראיתי את שמי שם. אנא עשה החוזה מלובלין שאני אוכל גם להצטרף ולרקוד.
-         אמר לו החוזה מלובלין – זה תלוי בך. הרי לך שתי אפשרויות: ספר החיים וספר המוות. אתה רוצה לחיות, אתה רוצה לשמוח, קום ורקוד.
 
קם המתנגד והפך לאחד החסידים הידועים וזה סוף הסיפור.
 
הסיפור לקוח מספרו של הרב שלמה קרליבך על ראש השנה, יום כיפור וסוכות. ספר בשם 'לב השמים'

 
קלייזמרים
© כל הזכויות שמורות
ה', תשרי, תשע"א. 13.9.10


3. תשובה ל2
מאת: איתי 11/09/2013
את מתכוונת לסיפור על יוסלה קמצן קדוש ובכן האגדה מספרת כי התוספות יום טוב ביקש להיקבר על יד יוסלה... מה שמדהים שבבית הקברות שלקראקוב יש עד היום כניסה ישנה שנאטמה ורואים את הפתח מכוסה בלבנים פשוט בכניסה לבית העלמין היו קוברים את הצדיקים... ולאחר קבורת התויו"ט בקצה השני פתחו פתח חדש ושם נקברו כל הרבנים שלאחריו מדהים יש לי הסרטה של זה
2. שאלה
מאת: אורי גרייסמן 11/06/2012
מיהו הרב או הרבי הקבור ליד אותו גביר שכל ימיו נחשב קמצן ולמסרב לתת צדקה בעוד ...הוא נותן בסתר לכל העניים בעירו. הוא השביע את גבאי הצדקה שלא יגלו ..את מעשיו. בגלל מעשיו "הידועים" ...כשהלך לעולמו ..לא הסכימו לקברו בתוך בית הקברות והוא נקבר מחוץ לגדר.
1. לחיות לרקוד לשיר לספר ולשמוח
מאת: רבקה אביב 19/09/2010
הרב שלמה קרליבך היה מאוד חכם וסיפור זה הוא סיפור מיוחד נכון וזה היה המוטו בחייו של הרב שלמה קרילבך יצא לי לפגוש את הרב בקופת חולים לפני שנים רבות הוא היה יחד עם עוד מספר חסידים שלא הפסיקו לשיר בקופת חולים והחולים אשר ישבו עצובים וכואבים גם הם התחילו לשיר יחד עם הרב וחסידיו כמובן גם אני הצטרפתי ...אלו היו רגעים הזויים....אך מאוד נעימים..
הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|