סיפורי ירושלים חלק חמישי

נכתב על ידי: שבתאי זכריה

                          א.עליתו של ר' יעקב מן לירושלים

ברשימותי וסיפורי להלן ברצוני לספר על אחד האישים המיוחדים   בהיסטוריה של ירושלים בעבר. המדובר הוא באיש - "הישוב הישן" – ר' יעקב מן, שהיה אחד מבוניה החשובים של ירושלים במאה ה – 19.

יעקב מן נולד בשנת 1846 לאביו - ר' משה לייב פרידלנד – בעיר רזיצה שברוסיה הלבנה, ועלה לארץ כילד עם אביו - בשנת תרי"ט – 1858.
שם המשפחה המקורי הוא -  פרידלנד אך לגבי יעקב - הוחלף שמו למשפחת - מן. הסיבה לכך - בלתי שגרתית.
מסופר כי בהיות יעקב ילד בן שנתיים, בעיירת מגוריהם - נפטרה אמו במגפה, רח"ל יחד עם עוד כמה מילדיה. יעקב - בעת האירוע כילד בן שנתיים  שכב לחד אמו והוא למזלו - נותר בחיים. מחשש  שלא יאונה לו רע - הוסיפו לו אז את השם – מנחם. אך לאחר מכן זמן קוצר שמו למשפחת – מן – ושם משפחתו מאז  – יעקב מן.

ברצוני לציין, פרט חשוב כי - יעקב מן, היה אביו של איש ירושלים המפורסם – ר' חיים מן זצ"ל. חיים מן היה בזמנו ראש המלמדים בישיבה המפורסמת – "עץ-חיים", במשך למעלה מ – 55 שנה, והיה ידוע כאחד המלמדים המעולים בעולם הישיבות. וא זכה להעמיד להעמיד אלפי תלמידים.     
 ר' יעקב מן היה הגדול והנעלה בבני משה לייב פרידלנד. הוא נחשב היה כיהודי "תלמיד חכם" אשר התמיד בלימודי התורה. הוא היה תלמידם של גדולי הרבנים בירושלים בימם ההם. ביחוד היה מוזכר כתלמידו המובהק של רבה של ירושלים - הרב שמואל סלנט. הרב סלנט אף הציע לו לשבת כדיין בבית דינו בירושלים, אך ר' יעקב סירב... באמרו -  כי דיינים ישנם בירושלים הרבה, אך אין הרבה אנשים העוסקים בבנין העיר.
לפיכך פרש יעקב מן מה"מלדות" העדיף לעסוק בעבודות הקשורות בבנין. בכוחות עצמו הוא למד אדריכלות והנדסה והתמחה בעבודות בנייה, ומקצועו היה קבלן בנין ולימים הוא היה מבוניה החשובים של ירושלים בימים ההם.  
                           
                         ב.שכונות ובתים שבנה ר' יעקב מן בירושלים

תחילת עבודתו של יעקב מן היתה בניית הבתים הראשונים של שכונת – "משכנות ישראל" הותיקה. היה זה בשנת תרל"ה 1875. אחרי כן בנה יעקב מן את השכונות הסמוכות "אבן ישראל" "עזרת ישראל", ו"סוכת שלום" – שבמרכז העיר. בהמשך הוא בנה בשנת תרמ"ו – 1886 את שכונת הגביר המפורסם - "בתי ויטנברג", ליד  שכ' - "מאה שערים".
בחייו היה ר' יעקב מן מעודד את אנשי ירשלים ללמוד ולהתמחות במלאכת הבנין, וסייע להם הרבה מאד.

פרשה ראויה להרשם היא בניית בנין בית החולים "שערי צדק" שיזם הרופא ד"ר משה וולאך. יעקב מן היה הקבלן והבנאי של בנין בית החולים. הוא נבנה כולו בעבודה עברית ובנייתו נמשכה כ- 5 שנים ונסתיימה בשנת תר"ס – 1900.
 

ג. ר' יעקב מן בונה את "בית הספר "למל"
 

יעקב מן היה גם בין בוני בית הספר המפורסם "למל" בשכ' זכרון משה בירושלים. ועל בניית בית הספר , יש סיפורים מענינים בספר: - "מזכרונות בן ירושלים",  של הסופר והמורה המפורסם – אפריים כהן רייס.
אפרים כהן רייס היה המנהל של בית הספר, והוא שהקים את בניין בית הספר – בשנים 1906-7. יש להדגיש פרט חשוב בענין בנין בית הספר.בית הספר הוקם  משה" אך היה זה  כשנה לפני שהשכונה עצמה הוקמה.

בספרו כותב אפרים כהן דברים מענינים  על ר' יעקב מן. (עמ' 186 והלאה) המגרש שנבחר לביה"ס היה בין רחוב יפו – מרכז העיר מצד אחד - ובין השכונה הדתית "מאה שערים" מצד שני.
ראשית הוא כותב כי כמהנדס הבנין של בית הספר, הוא בחר באדריכל הגרמני המפורסם באותם ימים תיאודור סנדל, והוא מציין כי הוא הוא שתכנן את בניית בית החולים "שערי צדק".

באמצע העבודה בבית הספר "למל", נפטר ת. סנדל אך בנו - בנימין סנדל המשיך בעבודת התיכנון, וזאת בעזרת דודו הצייר הגרמני המפורסם באורנפריינד שהתגורר בירושלים. ממשיך אפרים כהן וכותב "....כי כקבלן לבנין כולו וכמנהל העבודה הפנימית בחרתי בר' יעקב מן". הוא ממשיך ומספר ". כי ר' יעקב מן יליד ירושלים ומן המלמדים המצויינים שבעיר, נמשך זה כבר אחרי עסקי הבנין, תחילה כמשגיח ואח"כ כמנהל מלאכת בנין ולאחרונה כקבלן"... וממשיך א. כהן ומספר דברים פיקנטיים והמתאימים לאופיו המיוחד.

"..שטרי החוזה שביני ובין ר' יעקב מן נכתבו עברית....ר' יעקב מן היה סמל  השקט והשלום, היה נפגש לפרקים בשעת השגחתו על העבודה ונתינת הוראות לבנאים..."....כשספר התלמוד בידו..." גם הומור לא היה חסר האיש..."

" באשמורת-בוקר אחת פקדה רעידת-אדמה את ירושלים ותחרידנה משנתה. משהאיר היום והפחד עבר מהרתי אל הבנין לראות בשלומו. .אך מי קדמני?.. כמובן ר' יעקב. " ...ידעתי כי לא יאונה כל רע לבניני.." אמר הקבלן ולא בלי גאוה.."
וכזה  היה מיודענו היקר ר' יעקב מן ...בכל הליכותיו בירושלים.

                                
שבתי זכריה עו"ד וחוקר ירושלים

ב"ה יט' אלול תשע"א ירושלים
 

 

 


   

 

 


 
השעון בבית הספר למל. צילום: יהודה עצבה
© כל הזכויות שמורות
יב', אדר, ב', תשע"ד. 14.3.14


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|