יום כביסה

נכתב על ידי: יהודה עצבה

בשנות החמישים והשישים בארץ היה סדר:  ביום ראשון אוכלים את השאריות של האוכל משבת, ביום שני מתארגנים ליום שלישי, ביום שלישי קונים דג לשבת, יום רביעי הוא יום הכביסה, כי ביום רביעי נבראו המאורות ומובטח שתהיה בו שמש לייבוש הכבסים.
מי שלא ראה יום כביסה של אם עבריה בארצנו הקטנטונת לא יודע עד כמה היה קשה ומפרכת העבודה הזו בימים ההם של טרם היות מכונות הכביסה. רק מי שראה את האימא שלו שולה מתוך דוד רותח בעזרת ה'מערוך' סדינים לוהטים מתוך הדוד הרותח יכול להבין אפס קצהו של אותו יום עבודה מפרך. להלן מעט על 'סדר העבוד' של יום הכביסה בשנות החמישים בארצנו הקטנטונת.
מכינים מים בגיגיות, אוספים ומרכזים את הכביסה, דואגים לחומרי הכביסה: סבן נבולסי, פתיתי סבון ו'כחול כביסה' שזה מין גוש אבן כחולה עטופה בפיסת בד לבנה והאבן נמסה במים ומלבינה את הכביסה. 
שמים את הכביסה בדוד הגדול המלא מים שמתחתיו הפרימוס. מדליקים את הפרימוס: שמים ספירט כחול, מבעירים, הראש מתחמם, מכניסים לחץ אוויר ואז פורץ סילון נפט דק ברעש גדול, הלהבה האדומה הופכת אחרי כמה דקות ללהבה כחולה לוהטת. הכביסה מתבשלת בדוד עם פתיתי סבון עד שהכול רותח ומהביל.
מי שלא ראה אם עברייה שולה מתוך דוד כביסה לוהט את הסדינים הלוהטים בעזרת מערוך לא יודע מה הייתה העבודה של האידישע מאמע שלנו.
עכשיו הגיע הזמן לשפשף ולכבס את הכביסה בעזרת הסבון הנבולסי הגדול  המכונה סבון עץ הזית.
משפשפים ומנקים ומוסיפים את הכחול כביסה. הכחול כביסה משמש לניקוי ולהלבנה ועושה שהצהוב יהיה לבן.
גומרים לכבס. השעה כבר די מאוחרת. גם מכונת הכביסה האנושית עייפה ובני הבית צריכים לאכול. שמים על הפרימוס סיר עם מרק עדשים, המרק המקובל ביום כביסה, ובינתיים כשהמרק מתבשל מעבירים את הכביסה לייבוש. היו חוטים שנמתחו בין שתי מרפסות עם גלגל הנעה. חוט כפול הוביל את הכביסה שננעצה לחבל במקלות כביסה. והיו גם חוטים בחצרות, חבלים שנמתחו בין העצים או בין שני מוטות.
ביום כביסה היה צריך לפלס דרך בין הכבסים. על פי חבלי הכביסה והכבסים התלויים בו, היה אפשר לדעת הכול על המשפחה: כמה נפשות יש, באילו גילים, האם הם דתיים או חילונים, אשכנזים או ספרדים, עשירים או עניים. הרוח הייתה מבדרת את הכביסה ומייבשת אותה. והכביסה הייתה יוצאת לבנה וצחה כשלג.
חשוב להזכיר כי יום הכביסה דחק את כל הבישולים של אימא וביום הכביסה היינו נאלצים להסתפק בדרך כלל במרק שעועית, או מרק עדשים עם הרבה לחם שחור, טעים ומזין.

אגב, כיבסנו בסבון 'עץ הזית' או בסבון נבולסי. בסבונים אלו גם חפפנו את הראש, וגם גירדנו מהם פתיתים לניקיון ולספונג'ה.
 


 
דוד הכביסה ומכונת הכביסה של פעם
© כל הזכויות שמורות
כב', תמוז, תשס"ט. 14.7.09


8. אצל סבי וסבתי בירושלים
מאת: אתי 22/09/2013
לקרוא ולחזור לימי ילדותי כשהיינו מגיעים לסבא וסבתא עלים השלום בשכונת רם בירושלים - שייח באדר. בית משפט העליון בנוי על ביתם. שם חווינו את כל החוויות המתוארות - מקלחת וחפיפה בסבון עץ הזית עם דוד מים חמים מעל פרימוס. מסיפורי אמי שמעתי על יום רביעי כיום הכביסה בפיילה והרתחתה מעל הפרימוס ומרק העדשים מקוצר הזמן ועל נקיון הבית במברשת ומי סבון עץ הזית. לא היו חשמל ומים זורמים - עששיות ומי באר שעד היום נמצאת שם מעל בית הקברות. כילדים זה היה גן עדן על ראש ההר מעל גן סאקר, טיול בחורשה לכוון הכנסת עם בריכת הראשנים שנראתה אז ענקית והיום היא פצפונת. למבוגרים החיים היו אולי פחות נוחים מהיום אבל במבט לאחור הרבה יותר כיפיים. נוסטלגיה.
7. יום כביסהמאת יהודה עצבה
מאת: rachel yehoshua 07/06/2011
סיפור מקסים שהחזיר אותי לימי ילדותי בשכונת שפירא,וגם לי יש סיפור על הכובסת שלנו,אשלח לאתר.
6. "ירושלים שלי" כביסה כעל הכביש
מאת: סיניה כהן 25/11/2010
אָמַר הָרוֹכֵל מִמַזְכֶּרֶת מֹשֶׁה: יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלִי הִיא מַחֲנֶה יְהוּדָה בְּעֶרֶב חַגִּים וְחוּמוּס שֶׁל רַחְמוֹ וְרֵיחַ דָּגִים שַׁבָּת שֶׁל פַּפִּיטָאס , קִלְלוֹת נֶהָגים כְּבִיסָה עַל הַכְּבִישׁ וּמִקְלַחַת מִדְלִי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלִי
5. איפה אפשר להשיג כחול כביסה
מאת: אילנה 28/11/2010
אני מעוניינת להשתמש בכחול הנפלא הזה שמעלה בי זכרונות חמים יפה אפשר להשיג והאם אפשר להכניס למכונת כביסה
4. בקשה
מאת: פלר אסף 11/06/2010
אני מכין מצגת על נושא "הכביסה באומנות" ומבקש לכלול את בה סיפור זה. אודה על רשותך אשמח אם תתרשם מאתר המצגות שלי בכתובת http://assaffeller.com
3. יום כביסה בירושלים למספר 1כנס
מאת: יצחק קלפוס 12/06/2010
גרנו בבתי אונגרין קע"ז הבית האחרון בבלוק קומה שניה במרפסת הארוכה משמאל גרה משפחת בשקה ר' מיכל יהודה היה גר ממול ומיינע דבוריה בהמשך משפחת פרידמן תחתנו דודי ר' שמעון קלפוס זצ"ל היה גר בחלק השני ליד רבי עמרם בלוי זכרונו לברכה. זכורני יום ראשון אצלנו היה יום כביסה הכל היה נאסף בציפית אחת לתוך ( פאילה) גיגית ריקה אנו הילדים הלכנו לחפש עצים שהיה בשטח ההפקר . ברחוב שמואל הנביא גזרי עצים יבשים לא תמיד היו בשפע היינו מסדרים משולש אבנים עליו היינו מניחים את הדוד הגדול תוכו היה לבן ומחוץ היה שחור.למלאות מים היינו מעלים בחבל מבור המים שהיה בחצר .חבל שהיה יורד עם פח מן של אז פח מרובע שברכזו היו מכניסים מקל עגול מדופן לדופן ומסר לחיזוק החבל היה נקשר במרכז בין 5-6 פחים מלאים היה מכיל דוד הכביסה בתחילה היו שמים רק את הכביסה הלבנה מפות סדינים ציפות חולצות לבנות גרבים לבנים וממחטות אף רק לבן הכובסת מוסטפה היתה דוברת אידיש .קינדר רוח מן און לכו מכאן כשהיתה מוציאה את הלבנים מהדוד לתוך אחת הפאילות .לאחר הסיבון והשיפשוף הכביסה היתה עוברת לשטיפה בפאילה שניה ומשם היתה עוברת לעמילן וכחול את העמילן היו מערבבים היטב שלא ישארו גושים ומוסיפים מים קרים הכביסה שהיתה מוכנה אל החבל שהיה מתוח במרפסת למעלה למרפסת ממול שורות שורות היו הכבסים הריח והצבע הלבן אין היום דבר השווש לו .לאחר הכביסה הלבנה נשארו מכנסים כהות חצאיות שלמות מה ששבצע כהה היה עובר רחצה ושטיפה ושוב אל החבלים .אחרונה היתה כביסת הגרבים ושוב שטיפה מסבון . מי הכביסה היו לשימוש מישני שטיפת הבית בבית לא היו מרצפות הרצפה היתה מחלקי אבן ירושלמית ובעזרת מטאטא קש שהי מריץ את המים היו שוטפים את הבית ובסוף המים היו מגיעם לשירותים והיו יה חביבי ימים טובים שאהבנו אותם היום עם כל הקידמה החשמל וכלי החשמל המודרנים חסרה לי מאד האווירה של הימים ההם השכנים האנשים המחייכים בכל פגישה סתם יומיות .:על הפסוק ו"לובן שיינים מחלב "אומרת הגמרא זה האדם שגורם לחברו לחייך הוא נקרא מלבין שייניו ואשרי מי שזכה לזה מקצה החבל ויש עוד בברכות הייתי פעם ילד וביום......ילד גדול קצת
2. וגם כואב
מאת: דורינא 24/10/2009
הייתי תינוקת ולא זוכרת מעצמי, אך מסיפורי אימי שמעתי על כמה פעמים נכוותה מהדוד הרותח ועל כביסת חיתולים מלוכלכים...
1. יום כביסה
מאת: פה הררי (לשעבר קלר) 24/10/2009
יום כביסה אצלינו היה יום מאוד קשה,היינו 9 נפשות, אבל אמא שלי שפרנסה 9 נפשות ואני לא אכנס ליותר מידי בפרטים, היא כיבסה גם כביסה של שכנים בשביל פרנסה, וטכס הכביסה היתה הרבה יותר מורכבת ממה שאתם חושבים. ראשית את המים שאבנו מהבאר, כי לא היו מים בבית. אני נולדתי בירושלים כמו כן גם אימי.גרנו בבתי הוגרים.אומנם נולדנו במוסררה.אבל נאלצנו לעבור בגלל פרעות 1939.אני אף פעם לא אשכח את יום הכביסה המפרך של אמא של אמא .עד פה וזה על קצה המזלג.
הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|