קרפיון באמבטיה

נכתב על ידי: יהודה עצבה. מתוך 'מאאתיים סיפורים ירושלמיים'

האמבטיה הקטנה מפח אצלנו בבית עמדה באמצע הבית הקטן שלנו, ואימא הייתה שוטפת בה את כולנו, את כל האחים, לפי התור. קודם הייתה מדליקה את הפרימוס ומחממת מים בדוד, את המים החמים הייתה מערבבת בקרים ושופכת ישר לאמבטיית הפח.
אבל הכיף הכי גדול שלי היה כשאימא קנתה קרפיון לשבת. את הקרפיון היו קונים כבר ביום שלישי כדי שנוכל לשחק בו. אימא הייתה שמה אותו באמבטיית הפח, ואז האמבטיה הייתה הופכת להיות מגרש משחקים. כל ילדי השכונה היו יושבים שעות מסביבה, משחקים עם הקרפיון, בונים אניות מנייר ומשיטים אותן במרחבי האמבטיה - האוקיינוס הגדול שלנו.

לעשירים יותר הייתה אמבטיה גדולה לבנה מנירוסטה, היא הייתה ענקית ובאמת הייתה קרובה יותר להיות דומה במושגים שלנו אז כילדים לים הגדול.
רק מי שאינו ירושלמי ישאל מה פתאום דג לשבת ביום שלישי. ובכן, דג לשבת קונים ביום שלישי, שמים אותו באמבטיה, ממלאים קצת מים "עד שרואים שהדג מתפרפש. כל הילדים משחקים עם הדג עד יום חמישי. ביום חמישי מוציאים את הדג אחר כבוד ושמים אותו בדלי, הדג כבר מבין בחושיו הדגיים שחי הוא לא יצא מזה. ביום שישי בבוקר מוציאים את הדג המפרפר מהדלי, אוחזים ב'מערוך', ועד מהרה ב'זפטה אדירה' הוא יהיה גפילטע פיש או 'חרימה' ( תבשיל דגים חריף מהמטבח המרוקאי ).


 


 
באמבטיית הפח
© כל הזכויות שמורות
כב', תמוז, תשס"ט. 14.7.09


2. שמפו-לקרפיונים
מאת: רבקה אביב 26/07/2010
לקרפיונים אשר שחו בפיילה בביתינו כל שבוע שפכתי שמפו ,סתם שובבות של ילדה.והוריי כעסו וכל פעם מחדש רצו לחנות הדגים לקנות קרפיונים חדשים,ואני קבלתי את מי שברך.
1. מה עם שאר העדות?
מאת: דורינא 24/10/2009
אצל סבי וסבתי מעירק הוא היה הופך לדג חמוץ מתוק. טעים ביותר. מתגעגעת.
הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|