האמת והמסיכה

נכתב על ידי: לילך צור

לצפייה בסרטון האמת והמסיכה:

מחלת הנפש שלי. השריטה הקטנה באונה השמאלית. ממנה אני סובלת מזה שנים רבות. אוהבת את המסכות האלה אהבת אמת. יש בהן קסם ויש בהם כוח שהוא פשוט אדיר, שמים חתיכת לטקס עלובה, על הפנים והקסם קורה. כל המסכות האחרות שהתברכנו בהן נעלמות ומשתכחות.
-         דוגמה?
-         דוגמה? דוגמה. לוקחים מטפחת והופכים את 'הפנטלונה' מהקומדיה דל ארטה שהוא דמות בכלל גברית, אוהבת נשים אך מאוד מאוד קמצנית, לזקנה בשוק ברמלה.
אה..ההה.. יודלה יודלה, אה, אוי אוי קצת קשה היום, מאוד חם הה?
- חם חם מאוד.
מאוד מאוד חם היום.תאמין לי אוהבת אני אוהבת אנשים את כל האנשים אני אוהבת. , אבל בעיקר את יום חמישי, גם את נכון? בשוק לראות את כל האנשים, את כל הצבעים, הבנדורות, אי איזה יופי, איזה יופי.
- היית בשוק? היית בשוק היום?
- הייתי בודאי שהייתי בשוק וגם חיפשתי אותך. מה קרה? אתה כל הזמן מגיע והיום מה קרה? לא שלחת אותו.
- אני הולך לסופר, לסופר.
- זה לא אותו דבר, תאמין לי! בשוק יש ריח, יש, יש טעם, יש אנשים.
- יש שירים, שירים בשוק..
- יש שירים. יש לימונדה פשוט מחיה לך את הנשמה, כל פעם שאני טועמת אני מרגישה שעל תשעים שנותיי נוספה לי עוד שנה. אוי, אז למה אתה לא בא לביטוח לאומי? אני גם לא ראיתי אותך המון זמן?
- האמת זה נכון, אשתי באה במקומי.
- טוב מאוד שיש לך אישה, אני חיה לבד, כבר הרבה שנים.
- שתהיי בריאה באמת, בת כמה את היום בעצם?
- אמן, אמן, אני בת, משהו כמו?
- ככה וככה.
-נגיד משהו כזה. לא אומרים אצלנו.
- שתהיי בריאה, בואי אני אלווה אותך לדלת
- אתה יכול לעזור לי, ככה באמת לפתוח לי את הדלת. אתה גברבר מאוד נחמד.
- את יודעת רואים אותי מכאן מצלם אותך מאחור.
- אוי, אני מאוד נחמדה. תודה רבה לך אתה בן אדם מאוד טוב.
- זהו, צאי בעדינות, אם קשה לך אני אעזור לך.
- אוך, אוך.
- את יודעת ללחוץ על הכפתור של המעלית?
- לא, לא, אני מסתדרת, אני מתגלגלת אה.
- במה את נוהגת? יש לךאופנוע? יש לך אופניים?
- אני יש לי את הרגליים שלי ברוך השם, עם הבעיות בברכיים אני מסתדרת מצויין. איזה נוף! איזה נוף!
- איזה נוף? זה נוף זה?
- תסתכל, דרק, דרק, לא נעים להגיד, דרק. נראה רע מאוד. פעם הכל היה פתוח, הייתי הולכת עם העיזה שלי .
- מי?
- העיזה פזיזה שלי, היינו הולכים שעות, שעות ימים שלמים אה מה אני אגיד לך?
- העולם השתנה אה?
- מאוד השתנה ולא תמיד לטובה. מה שגיליתי על כולנו יודינקה זה שכולכם, אה כולנו, שקרנים.
- אה?
- זה לא בגלל שאתה איש רע ולא בגלל שאף אחד איש רע. פשוט האמת, תקשיב לי טוב היא לא נראית כל כך טוב. ובזמן שיש כל כך הרבה פלסטיקה וצבעים וניתוחים אפשר קצת, אם לא הרבה, לייפות את האמת. אה נו טוב.
- תשמרי על עצמך, תודה רבה.
-מכאן?
- כן, כן, אגב, את מכירה את לילך צור?
- אה - דרק של מספרת! תעשה לי טובה. אנחנו המבוגרים צריכים לספר, לא הצעירים הינקותא, הם לא יודעים שום דבר מהחיים שלהם. תאמין לי. אני אדבר איתה יום אחד אני אראה לה מה זה! סיפורים?
 
 

 
מסכות בברזיל
© כל הזכויות שמורות
ב' אב, תש"ע. 13.7.10


3. מקצוענית אמיתית
מאת: דינה דנון-דאבוש 10/11/2010
חרי שהכרתי אותך במפגש ושמעתי את המחמאות עליך, הסתקרנתי וצפיתי בסרטון, ואכן הכותרת שלי "מכל מלמדי השכלתי", קלעה בול. מרשים.
2. ילך והמסכה
מאת: יפה - פלז 17/07/2010
צפיתי בהופעה שלך בדמות הזקנה. כל כך נהניתי - זה היה אמיתי עם צחוק מהול בעצב. זה במיוחד דיבר אלי כי הקשישים הם האוכלוסיה האהובה עלי אתם אני בקשר הדוק של - עשייה טיפוח ובסוף ההשקעה מגיעים גם החיים לסיומם - כבר למעלה משלושים שנה. תודה לך על החוויה.
1. הסבתא הזקנה-כה אמיתי
מאת: רבקה אביב 13/07/2010
לילך אותי שכנעת וראיתי בך את הסבתא הזקנה שאוהבת לערוך את הקניות עד היום בשוק לגביה לא השתנה היא ממשיכה בשלה....אפילו לשנייה אחת לא ראיתי את לילך. את שחקנית ומספרת סיפורים בכל רמח אברייך. איך אני מבסוטית שעל פניי היתה המסכה של הזקנה ושאר המסכות שלך. כזכור לך הייתי הזקנה שמגיעה הרבה לבקר בבית העלמין של לוד. נכנסתי לדמות חזק מאוד.אני מתה על אנשים מאוד זקנים,יש בהם הוד והדר וחכמת חיים עשירה.סבתי בגיל 91 נפתרה בשיבה טובה והיתה חכמה כל המשפחה והמכרים היו עולים אליה לרגל להתייעץ איתה על כל נושא ונושא,השאירה חותם חזק מאוד בחייה,במותה השאירה חלל ריק גדול.זכיתי לסבתא שכזאת כי רוב בני גילי לא הכירו כלל את הסבים והסבתות אשר הושמדו בשואה.יהודה היקר מאוד כיף לי להגיב באתר שלך ונעים לי מאוד אך אני תוהה :"האם אינני מגזימה" בתגובותי הרבות.......
הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|