פרק עשירי: יום כביסה

נכתב על ידי: שניר מרינבך כפי שסופר לו על ידי בתו הקטנה

יום הכביסה הגיע. אנחנו לוקחים את התיקים למכבסה בעיר. אני צרודה ומבקשת "גן ששוים" (שעשועים) אבל זה יותר מדי אותיות.
אביגיל ואילי רוצות עגילים. אנחנו ברחוב הראשי של גליפולי, נכנסים לכמה חנויות תכשיטים ולא מוצאים עגילים יפים.
אני ממשיכה לבקש "לגן ששוים!!"
אבא שואל אנשים איפה יש גן שעשועים ומסבירים לו.
קר מאוד בחוץ ויש רוח חזקה וגשם. אנחנו הולכים לאכול צהרים בעיר העתיקה. אנחנו חונים והגלים מתנפצים לכביש. הרוח חזקה, אני בוכה. אנחנו נכנסים לסמטאות ויש פחות רוח.
במסעדה חם ואמא מרשה לי להוריד מעיל אני מבקשת צ'יפס. מגיעים לשולחן כל מיני דברים שאני לא מכירה, אמא אומרת שזה האוכל ים הכי טעים שהיא אכלה.
אילי רוצה לאכול תמנון ואומרת שזה מאוד טעים ואוכלת מכל מה שמגיע לשולחן. אני ואביגיל טועמות ולא כ"כ אוהבות את האוכל הזה.
ואז הגיע הצ'יפס. ביקשתי גם קטשופ. אבל הכי מעצבן שלא היה כסא תינוקות.
עלינו לאוטו ונוסעים לגן "ששוים"
אני נרדמת.
אני מתעוררת, כולם ישנים באוטו כי הגן סגור ואנחנו מחכים שייפתח ב 16:00
אנחנו נכנסים לגן שהוא בעצם מין מקום בתוך בית ומתחילים להגיע הרבה ילדים. איזה כייף יש מגלשה ועוד מלא משחקים.אנחנו נשארים עם גרביים.
אבא הלך לישון באוטו.
מחר נוסעים לאגם גראדה

 
תמונה לאילוסטרציה
© כל הזכויות שמורות
אור ליום ו'. יא', ניסן, תשע"ג. 22.3.13


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|