סיפורים נוספים:
 
צילום חזית בית הכנסת במרכז פתח תקוה.

סיפור לל"ג בעומר

נכתב על ידי: שחרזדה

שנים עשר שנים במערה

 לפני שנים רבות כבשו הרומאים את ישראל , בכוח החרב,

 גזרו על היהודים גזרות קשות מנשוא, שלא ימולו את בניהם, לא,ישמרו שבת ולא ילמדו תורה.

היהודים  היו מקיימים את  המצוות בסתר. נתרבו המלשינים שסיפרו זאת לרומאים והם נאלצו לברוח ולהסתתר במערות  שבהרים.

רבי שמעון בר-יוחאי ואלעזר בנו היו גדולים בתורה  ולימדו תלמידים רבים. שנאו האב ובנו את הרומאים שנאה עזה, עברו על הגזרות, ולכן הרומאים שידעו זאת חיפשו אותם ורצו להרגם. הם התחבאו במערה ליד פקיעין אשר בגליל, לא היו להם בגדים להחלפה, מה עשו? היו לובשים את בגדיהם רק בשעת התפילה, וכשגמרו להתפלל הם פשטו אותם, כיסו גופם בחול עד צווארם ולמדו. וכך עשו  יום- יום.

 נגמר להם  המזון וגם מים לשתות לא היו להם. נעשה להם נס, נבקע מעיין על פי המערה וצמח עץ חרוב לידו. אכלו מן החרוב ושתו ממי המעין וכך בתנאים אלה, חיו שנים רבות.

כתום 12 שנים, בא אליהו הנביא בדמות זקן וקרא בפתח המערה: רבי  שמעון ואלעזר, מת הקיסר הרומי, בוטלו הגזירות, צאו מן המערה ושובו אל בתיכם. יצאו מהמערה, שפשפו עיניים מפני זהר השמש, ראו אנשים זורעים וחורשים ועולם כמנהגו נוהג, חיפשו את הזקן שבישר להם, אך זה נעלם ואיננו.
היה גופם מלא פצעים מן החול ששכבו בו וגופם מצומק מחוסר מזון. לקחו אותם לבית מרחץ בטבריה, וכשפשטו בגדיהם בכו למראה הפצעים. רחצו גופם וריפאו פצעיהם בשמן  והם זעקו מהכאבים.

אמרו להם המרפאים: אוי לנו שראינו אתכם כך- אמר להם רבי שמעון:  אשרינו שראיתם אותנו כך- אילו לא היו פצעים על גופינו לא הייתה התורה שיש בנו. אילו לא בא אליהו הנביא לפתח המערה  וקרא בשמותינו  היינו נשארים שם.

שבו לבתיהם, גידלו ילדים, האריכו שנים והמשיכו ללמד דורות של ילדים תורה, בזכות אומץ ליבם ובזכות אליהו הנביא.

 
נשלח על ידי הרושמת המצטיינת באתר: שחרזדה ושובץ באתר ביום שני. יב', אייר, תשס"ז. 30.4.07.
 


 
© כל הזכויות שמורות
יב' אייר, תשס"ז. 30.4.07.


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|