הנשר והנסיכה

נכתב על ידי: משה בן יקר

 במונאסטיר היה בחור יהודי בשם שמואל, הוא היה תלמיד חכם ודתי מאוד, הוא למד בישיבה והתעסק במסחר.


יום אחד הלך בדרכים כדי להגיע לשלוניקא, היה יום מאוד חם ואחרי זה ירד גשם ופתאום חושך ועוד פעם גשם, הוא רצה להסתתר מהגשם, לא ראה שום עץ, פתאום ראה מה שנראה כמו סוכה


והוא נרדם במה שהיה נראה לו ככה


אבל זאת לא הייתה סוכה אלא שלד גדול ועצום של שור.


בלילה בא עוף דורס עצום ולקח את השלד איתו לשמיים ועף הלאה והלאה מרחק גדול מאוד.


שמואל שישן לא הרגיש בכל המעשה הזה.


אחרי מעוף של לילה שלם העוף הוריד את השלד.


שמואל התעורר ושגילה שהוא נמצא בתוך שלד ועוף ענקי עומד לכרסם אותו הוא נבהל וצעק צעקה גדולה.


העוף נבהל מאוד ופרס כנפיים למקום אחר.


עכשיו, המקום בו נחת העוף הדורס היה גן ארמון, הבחור הסתכל מסביב וראה עצי תפוזים עם פירות מדהימים


בצד השני היו עצי תפוח אדומים ובצד השלישי עצי אפרסק.


שבילים שעשויים משיש ותעלות של מים זכים ממעיינות בהרים. השביל הוביל לווילה מרהיבה, עם גג אדום ועמודים יווניים.


 הוא יצא מהשלד והלך בשביל כשהוא מתלהב מן הגן היפה הזה.


פתאום ראה את נסיכה מטיילת, אינפנטה, לבושה בשמלת ברוקד אדומה ושיער שחור כמו הלילה, היא התבוננה בו ולא הבינה מאיפה הוא צץ, האדם הזה.


הוא כמובן היה מנומס ובירך אותה בשלום בשפה הספרדית באופן טבעי.


להפתעתו היא ענתה בספרדית וגם שאלה מאיפה הוא ואמר שהוא ממונאסטיר


ושהגיע על נשר. סיפר לה איך הגיע שמה.


היא זזה צעד אחד אחורה ואמרה: זה מוזר, אבל מה, אתה יודע איפה אתה נמצא עכשיו?"


שאל איפה - אמרה שהוא נמצא בספרד, בגן ארמון הנסיכה, לא רחוק מגרנדה.


אמר לה שכרגע אין יהודים בספרד, וסבא של סבא גורש מספרד והגיע למונאסטיר שבבלקן.


ניהלו שיחה, הוא הבין ממנה שהיא לבדה בגן הארמון ופעם ביום מגיעים אנשי הצוות לטפל בבית.


היא הבינה שהוא אדם חכם והוא לימד אותה על דת היהדות, מתוך הידיעות הגדולות שלו, בעיקר פרקי אבות.


היא שהייתה משועממת מצאה בדברים שלו הרבה עניין ויום אחרי יום הרגישה שהיא נמשכת לדת היהדות ובעיקר מתאהבת בשמואל.


אחרי עשרה ימים נתנה לו הוצאות לדרך, לספינה שהפליגה למזרח.


אבל אחרי חודש, כשהבינה איזה טעות עשתה, המצפון הציק לה, היא הרגישה שהיא לא יכולה בלי שמואל החכם.


היא שאלה חוזה בכוכבים איפה שמואל נמצא כרגע, החוזה הביט בעיניים שלה ובחפיסת קלפים ושלף קלף


אמר לה: הוא חולה מאוד ונמצא בעיר מרסיי.


בלי לחשוב פעמיים, עלתה על ספינה שפניה מועדות מרסיי.


הגיעה תוך שבוע. משם ביררה היכן הוא נמצא, הוא היה בבית חולים.


כשראתה אותו במיטה הוא כבר היה בר מינן.


אמרה בצער: "אאהה ידיד נפשי, מה אירע לך, אנה היושב במרומים, אנא ריבון העולמים, אלוהי ישראל, סיניור איל דייו תושיע אותו"


לא ידעה מה לעשות, אז עשתה כמו מעשה אלישע הנביא ועלתה על גופו, גוף מול גוף, פנים מול פנים, ידיים על ידיים, רגל מול רגל. היא התחננה והתפללה בשפה שלה.


פתאום שמואל השתעל ממושכות וחזר לחיים, הוא הביט בה ולא האמין שהיא נמצאת לידו. בזכותה ובזכות בורא עולם הוא חזר לחיים.

 
כמובן שהיא התגיירה ושניהם התחתנו, ובנו בית נאמן בישראל.


מלך ספרד ניסה להחזיר אותה. אבל זה כבר סיפור אחר.


 


 
נסיכה
© כל הזכויות שמורות
14.5.19. ט' אייר, תשע"ט


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|