על בית כנסת יגל יעקב של מונסטיר ודון יצחק אברבנאל

נכתב על ידי: משה בן יקר

 

הייתי אז נער והתפללתי בבית כנסת יגל יעקב באיזו שבת אחת, זה היה ערב שבת והחזן עמיאל התפלל את התפילה, הוא היה חזן טוב והנעימות שלו היו מיוחדות. כנראה הייתי עייף מאוד כי נרדמתי אחרי "לכה דודי".

כשקמתי, היה חושך בבית הכנסת, רק הנרות תמיד דלקו שם.

פחדתי, אף אחד לא היה בבית הכנסת, ניגשתי לדלת הייתה סגורה.

הייתי מלא בחרדה, נירבוזו.

פתאום ליד ארון הקודש ראיתי יהודי זקן שהנר מאיר אותו והוא קורא בספר. באתי אליו בבכי ואמרתי שנסגרתי בבית הכנסת.

הוא הרים את הראש שלו, היה לו זקן ארוך ומן כובע מוזר. העיניים שלו נראו חכמות.

סיפרתי לו הסיפור ושאלתי מיהו

אמר שקוראים לו חכם אברבנאל ושאני לא אדאג, שאלו יהיו הצרות שלי.

הסתכלתי בו ואמרתי שאני לא מכיר בסביבה מישהו בשם הזה.

הוא השיב לי שהוא בא לבקר ולפני כן היה שר בספרד

שר בספרד? אמרתי 'יש שמה שרים יהודים?'

הוא שתק, לא הגיב, אמר לי שהדלת פתוחה עכשיו

יצאתי מהדלת וחזרתי הבייתה להורים שכבר דאגו איפה אני.

 

למחרת באתי לתפילה, קצת לפני הזמן, ראיתי את הגבאי וסיפרתי לו הסיפור, אמר שלא מכיר יהודי בשם אברבנאל שגר בסביבה.

אמרתי שראיתי אותו, בעיניים שלי

הלכנו לשולחן שלידו ישב היהודי הזה, היה שם ספר ישן מאוד שכתוב עליו 'אברבנאל על התורה'

הגבאי רעד, ככה לחש לי באוזן: "זה היה דון יצחק אברבנאל, זכית שיתגלה אליך, זו זכות גדולה ששמורה ליחידי סגולה"

שאלתי מאיפה לו לדעת.

אמר: הוא התגלה אליי לפני חמש שנים באותו מצב, והשאיר את אותו ספר. הוא מגיע לכאן מידי פעם, לבית כנסת של המונסטירים. שאלתי אותו למה, הוא אמר שזה הבית כנסת היחיד בירושלים הקדושה שמזכיר לו את בית הכנסת שלו בטולדו

הייתי המום ובמשך שעה לא יכולתי להוציא מילה מהפה


 
שער הספר לדון יצחק אברבנאל
© כל הזכויות שמורות
1.5.19 - כן' ניסן, תשע"ט


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|