האינטרנט כמספר העממי בעת החדשה

נכתב על ידי: יהודה עצבה

עם כניסתו של המחשב לחיינו השתנו סדרי בראשית בעולם הסיפור. אין ספק שרעידת אדמה זו היא בבחינת המפץ הגדול גם בעולמו של מספר הסיפורים העממי המסורתי וקהל המאזינים לו.
מורי ורבי פרופסור דב נוי הנחה את צעדי הראשונים בתחום חקר ולימוד הסיפור העממי והייתה זו עבורי זכות גדולה להיות במחיצתו של מי שפילס דרך לרבים שבאו בעקבותיו בחקר תחום חדש זה של הסיפור העממי, עבור רבים שזכו להכיר היה פרופסור דב נוי בראש ובראשונה אדם ומורה של אמת.
אכן שנים רבות חוקי המחקר של הסיפור העממי התפתחו על מי מנוחות. אולם בשנים האחרונות חלה תפנית עצומה ומהירה לגבי אפיונו של המספר העממי החדש בעידן האינטרנטי.  ( לגבי המספר 'המקצועי' והגדרתו כמספר אתייחס במאמר מיוחד )
כל התיאוריות המלומדות בעולם האקדמי לתפיסת ההיגד הסיפורי במעמד המסורתי של מספר - סיפור וקהל מקבלות תפנית מבחינת היצירה הסיפורית במרחב הזמן והתרבות בה מתפתח הסיפור. מצאתי לנכון להביא סדרת מאמרים שיתייחסו למרכיבים מרתקים בתחום  חשוב זה. מרכיבים המציעים תפיסה חדשה בחקר התפתחות היצירה הסיפורית העממית במתכונתה החדשה, תוך התייחסות לקשר הקיים עם המסורת הישנה שנלמדה עד כה.
מטבע הדברים אביא התייחסותי כמי שמסיח לפי תומו על יסוד אחד המשפטים שלמדתי מתוך הספר החשוב 'סיפור העם העברי' ספרו של פרופסור עלי יסיף  וממשפט קטן ובעל משמעות זה, למדתי את חשיבות הגשת הדברים מתוך האמת הפנימית.

האינטרנט כמספר העממי של התקופה החדשה.

זו קביעה חזקה מאוד וטעונה הסבר מדעי מנומק לכל הדעות. אך כבר בתחילת דברי אלה, אציין כייהיה מעניין לבחון מה קורה לגיבורי הסיפור העממי המסורתי במהלך מורכב מעניין, חדשני ומרתק המשלב את עולם הסיפור המסורתי עם יישות וירטואלית בעולם המחשב ומרחבי אוטוסטראדת המידע.
המטוטלת של הסיפור המסורתי נעה כיום בין שתי יישויות דומיננטיות המשפיעות זו על זו ומפרות זו את זו: העדנה שהייתה לו למספר העממי כיום ופריחת הז'אנר במציאות, מול פריחת הסיפור והעצמתו במדיה הדגיטלית ( הולך סובב בין המחשב לסלולרי ולטלבזיה והרדיו ).
לנגד עינינו הולך ומתפתח תהליך הזנה של פריחת הסיפור בקרב מעגלי מספרים ופורומים של מספרים בתחומים רבים ומגוונים ההולכים וצצים כפטריות אחר הגשם. כל זה בתהליך מקוצר של תרגום הסיפור וחיותו המתחדשת ופורצת גבולות בין מרחבים גיאוגרפים של תרבויות שונות והתחדשות אותו הסיפור בשפות שונות.
הסיפור צובר חיות ומוצא את מקומו במרחבי הרשת בפורומים רבים ושונים. הוא ניזון ומזין בעת ובעונה אחת את ההתפתחות ההולכת וגוברת של המדיה האינטרנטית.
מדי יום ביומו אנו עדים להגדי סיפורים הנעים וחיים מחדש ברשתות השונות אם באמצעות מיילים ואם באמצעות הרשתות החברתיות השונות מהפייסבוק הטוויטר ואלה שעדיין ממתינות לשעתן הגדולה בפתח.
האינטרנט מתגלה כזרז תהליכים בהתפתחות אותה נוסחת הסיפור לגירסאות שונות, במרחבי שפה ותרבות שונים זה מזה. נוסחת הסיפור לובשת צורה ופושטת צורה בקלות ובמהירות רבה ביותר ותפוקת היצירה הסיפורית נובעת כמעיין שמימיו מתגברים והולכים וכל אותה עת מתגלים מעיינות חדשים השופעים לתוך היצירה הסיפורית הזו.
ממש כמו בסיפור העממי, גם כאן אין אנו יודעים מי הוא יוצר הסיפור, מי הוא אותו מחבר אלמוני ששלח ראשון את הסיפור למרחבי הרשת והביא בו חיות ופריחה מחודשים. לעיתים קורה שהסיפור פושט צורה ולובש צורה בין גולשים הנוטלים יוזמה ומתרגמים אותו לשפות נוספות על מנת לשלוח אותו לחוג ידידיהם ברשתות האמייל בשפות שונות.
מעניין יהיה לבחון את השפעת הגומלין של אותו סיפור על מרחבי יצירה קרובים ומשיקים כמו הקולנוע ומנגד עולם היוטיוב והמדיה ( על מרכיביה השונים, בטלפון הסלולרי, במחשב ובטלבזיה הביתית ) על כל גווניה. נציין כי בעזרת היוטיוב אנו יכולים לצפות במספר ולהכיר את הרקע בו מתרחש ההיגד הסיפורי בכך מתעצמת חווית הסיפור באלמנטים חזותיים נוספים מלבד הקול או הטכסט.
 השירה, הסיפורת והיצירות הקוליות קולטות באהבה רבה ובטבעיות את הסיפור הכתוב והמסופר והופכת אותו לגירסה קולית המסופרת או מצולמת על ידי מספרים מזן חדש, היונקים כוחם מהרשת האינטרנטית.
ישנם סיפורים רבים הנשלחים על ידי מספרים שונים כאשר כל אחד טוען 'לבעלות' שלו על הסיפור  ( כלומר 'זכות היוצרים' של הסיפור ). אנו כקוראים או כקהל, הולכים לאיבוד ולא פעם קורה שסיפור המוגדר כ'נחלת הכלל' מגיע אלינו על ידי גולש שיש לו זהות ושם הטוען לא פעם לבעלות על הסיפור. כך קורה לא פעם שיוצר הסיפור הולך ונעלם במרחבי נדודי הסיפור שיצר אותו.
ראה את הסיפור על נהג המונית. אם נקליד את מילות החיפוש המתאימות נקבל מקורות רבים ושונים על אותו סיפור.
קורה לא פעם שאותו סיפור 'מסופר ברשת' הלוך וחזור במעגלים מורכבים ובלתי ניתנים לשליטה בין יבשות, תרבויות ושפות. בתהליך השליחה והקליטה של האימייל ( Email ) חווים הקוראים את הסיפור ובמידה והוא מוצא חן בעיניהם הרי הוא מקבל חיים וממשיך דרכו הלאה תוך המלצות מאוד מקובלות 'חובה' 'לא להחמיץ' נפלא ועוד. חוות דעת שונות ומשונות המגינות ושומרות על חיות הסיפור בזמן ומקום במרחבי הרשת האינטרנטית.
מפעם לפעם הסיפור מעובד ומשלב אלמנטים המתאימים אותו לקודים התרבותיים במרחבו הוא נשלח להשתלב כבעל חי משפיע.
עלינו לציין כי שלד הסיפור ונוסחתו המקורית נשארים תמיד כפי שהחל תהליך לידתו של הסיפור וכאן ההקבלה לנוסחת הסיפור העממי.
אנו מודעים כי היוצר המקורי נשכח והסיפור פושט צורה ולובש צורה כאשר הוא שומר על עקרונות הסיפור המסורתי.
מתוך התבוננות בתהליך התעצמותו של הסיפור והתלות הרבה שמפתחת המדיה הדגיטלית הממוחשבת בעולם הסיפור ניתן מיד לקבוע כלל ראשון ללא כל התלבטות.
נציין כי קיימים יחסי גומלין ותלות בין הסיפור לרשת, על משקל הפתגם הידוע 'יותר משהעגל רוצה לינוק – הפרה רוצה להיניק'.
הסיפור הוא יצור חי ובועט ויותר מכל משפיע על הסביבה החדשה אליה נקלע עד כדי כך שאם דרך משל יחליט להיעלם מהרשת האינטרנטית, הרי רשת זו לא תוכל להתקיים יותר. הסיפור הוא בבחינת החמצן המזין את מליוני הגולשים הרוחשים בתוכו. הסיפור מהווה עבורם את הגורם המלכד והמעניין ביותר. 

כולנו זוכרים כי עד לא מזמן כשרצינו לחזק משמעות של אירוע או סיפור היינו מצרפים את משפט הפתיחה או הסיום: 'אמרו את זה ברדיו' או 'ראינו בטלבזיה' משמעותם של משפטים אלה היא פשוטה ומחזקת את עוצמת המדיה כמאששת עובדות.
אם נחזור למשפטי הפתיחה במאמרי זה עלינו להבין כי השינוי הגדול בין תהליך היגד הסיפור המסורתי, לתהליך ההיגד האינטרנטי החדש. הוא מעניין והוא אשר יוצר את השינוי. אם מעמד ההיגד המסורתי היה מעמדו של המספר מול קהל חי, נושם ומגיב ובכך מזין את ההתרחשות הסיפורית עצמה ברגע יצירתה, הרי שמעמד הסיפור האינטרנטי הוא מול קהל אנונימי לעיתים עצום בהקיפו אך התייחסותו תגובותיו לסיפור מתבטאות בתגובות ברשת האינטרנטית ולאו דוקא בהתייחסות ישירה למספר אם כי גם לכך יש בסופו של דבר התייחסות. ( מעניין יהיה לקבל התייחסותכם כגולשים לסוגיה זו )
התהליך המסורתי היה עד כה בבחינת מספר-סיפור וקהל. כלומר המספר עומד מול קבוצת אנשים חיה נושמת ותוססת  ומספר את סיפורו. מספר משתתפי האירוע מוגבל ונוטה בדרך כלל לכמה עשרות. במקרה של אירועים יזומים הזוכים לחשיפה רבה או פסטיבלי מספרים ( ראה פסטיבל מספרי הסיפורים ) אשר זכו למסורת רבת שנים בתחום היגד הסיפור הרי שכאן הקהל ממלא אולמות בסדר גודל של כמה מאות. זה המקום לציין כי עם כל ההתפתחות האינטרנטית הטלבזיונית והטלפונית עדיין יש רצון עז לחזור למדורת השבט ולחוש בקרבתם האנושית של מספרי הסיפורים.
עדות חותכת לכך היא ההצלחה העצומה לה זוכה פסטיבל מספרי הסיפורים בארצנו הקטנטונת הודות למייסדו הפעיל איש התיאטרון הקהילתי יוסי אלפי הפועל מתוך אהבת הסיפור ואשר בזכותו חוזר המספר האנושי לקדמת הבמה.
חשוב לתת את הדעת כי האירועים מתרחשים על פי שעה ומקום קבועים מראש ומוגבלים ותלויים במספר עצמו.
אין לנו להתעלם מכך שעדיין במקומות רבים בעיקר בבתי כנסת, מתרחשים היגדים סיפוריים הקשורים במסורת ובאמונה. אף הללו מוגבלים למקום, מספר המשתתפים והמספר היחיד הניצב מול קהלו.
לעומת כל אלה עומד המספר האינטרנטי המצליח להפיח חיים בו זמנית ולאורך מרחבי מקום וזמן בלתי נראים ביצירת סיפורים ובנדידתם מתרבות לתרבות מעולם לעולם בהינף עכבר ומקלדת, היישר לאווירה החמימה והמיוחדת של הגולש האלמוני.
יש מי שיטענו כי גולש אלמוני זה הוא בודד, אך אין הדבר כך כלל ועיקר. כאן באה הרשת החברתית ומלכדת גולשים רבים שלא הכירו זה את זה מעולם ונקלעו לקשר מיוחד על בסיס האהבה המשותפת שלהם לסיפור.
קורה לא פעם שקבוצות בעלי מכנה משותף, מחליטות לצאת מהמרחב האינטרנטי ונפגשות במציאות ממש. זו תשובה ניצחת לאלה הרואים באינטרנט גורם המבודד בני אדם. הנה כי כן גם בנושא זה עלינו לזקוף נקודות חיוב למעלתו של הסיפור בכך שהוא מהווה את ה'יחד האנושי המלכד חזרה' מול העולם הקר והמנוכר של המסך הדגיטלי. הסיפור מתגלה כאן במלוא כוחו ומעלתו ומחזיר את המאזינים למעגל השבטי סביב מספר הסיפורים המסורתי.
אנטי ארנה (Antti Aarne;‏ 1867–‏1925) וחוקר הפולקלור האמריקאי סטית תומפסון (Stith Thompson;‏ 1885–1976). הקטלוג הבסיסי לתלמידי חקר הסיפור והפולקלור מוכר היטב מפתח הסיווגים על שם ארנה תומפסון, מפתח המביא את המוטיבים המופיעים בסיפורים על  משנת 1961 נקבע מספור המוטיבים לפי על פי אותיות מוגדרות. ראוי לציין כי המחקר עצמו התבסס על בחינת כ - 2500 אגדות. עולם האינטרנט ומנועי החיפוש ובראשם google הפכו את הקערה על פיה והכמות העצומה של החומר שהם מנגישים לנו בלחיצת מקלדת, שינו את כללי הבנת המחקר כולו. אנו בפתחה של מהפכה בהבנת הלימוד בתחום מרתק זה של חקר הסיפור, האגדה וכל יצירה אחרת הנכללת בהגדרות ספרותיות אלה.

מאחר ואנו מגדירים את המרחב האינטרנטי החדש  הגדרות שונות כל אחד על פי צרכיו, הרי לא אחת אנו שומעים כי לנגד עינינו חיה נושמת, בועטת ומשפיעה על כל צעד בחיינו אוטוסטראדת המידע.
 כל הידע העצום הזה, נע כל הזמן לכל הכיוונים, מפרה ומזין את עצמו ללא הרף מהווה כר נפלא ליצירת סיפורים. אנו כגולשים נוהגים להגיב למתרחש ובתהליך התגובה הזו נוצרים מבלי משים לעיתים סיפורים מרתקים והללו מצטרפים ליצירה העצומה של סיפורים המזינים את המספר האינטרנטי כאותו דרקון המצמיח שלוחות נוספות המגיעות לנבכי עולמם של הגולשים בכל רגע ובכל מרחב תרבותי על פי שפות, ומבני רשתות אינטרנטיות.
המילה העברית רשת מתאימה ביותר עבורינו כמי שקרובים ואוהבים ומנסים להבין את חידת לידתם והתפתחותם של הסיפורים. הרשת לוכדת עבורינו את הסיפורים ומאפשרת לנו ללקט את הסיפורים באמצעות שאילתו פשוטות ביותר במנועי החיפוש.
אם לפני שנים לא מעטות היינו צריכים להטריח עצמנו בספריות ולהיעזר בעובדי ספריה על מנת להתמצא בסבך המספרים הקטלוגים לאיתורו של סיפור זה או אחר הרי כאן בהינף אצבע קטנה מרצדות מול עינינו אלפי ולעיתים יותר מכך מקורות המספקים את סקרנותינו בתחום החיפוש. על מנת שלא אשמע כמי שמבטל את שאר המקורות אוסיף ואדגיש כי בתהליך החיפוש שלנו אחר חומר מעניין בתחום הסיפור הולך המחשב ותופש מקום גדל והולך בתחום זה.
עלינו לצרוב בתודעתינו כי מהלך זה חייב לשנות דפוסי התנהגות, שיטות מחקר ואף לבחון מחדש תהליך יצירתם של סיפורי עם, או סיפורים חדשים בסוגת שעדיין לא ניתנה להם הגדרה מדעית בתחום המחקר ההשוואתי העממי.

א: האינטרנט כמקור יצירה של סיפורים. 

אביא להלן דוגמה אחת המייצגת עיבודים רבים, שונים ומגוונים לעדרי סיפורים 'המשוטטים' ברשת  נלכדים על ידי מספרי סיפורים וזוכים לעיבודים שונים כחומר ביד היוצר. אביא כאן לדוגמה את הסיפור 'טעות בכתובת' שהגיע אלי במייל על ידי גולש אנונימי. הסיפור זכה לעיבוד קולי מיוחד כתסכית רדיו.
הפריחה האדירה של רשת היוטיוב מוסיפה מיד נוסף וחדש בטכניקת הסיפור. כאן אנו רואים כיצד הגולש הממוצע הופך להיות מספר סיפורים בעזרת מצלמה ולימוד טכניקת שיבוץ הסיפור ברשת.
לעניות דעתי אחת מתכונות היסוד של עולם האינטרנט, היא היצירה הבלתי פוסקת של סיפורים. עולם מרתק זה פותח אפיקים חדשים ומשתף גולשים רבים מכל העולם. מבלי משים אנו הופכים להיות שותפים לעיתים ליצירת סיפורית משותפת. כאשר אחד הגולשים השולט בשתי שפות נכבש על ידי סיפור בשפה  אחת ומיד מעלה את תרגומו לרשת ובכך זוכה הסיפור לחשיפה מיידית בפני קהל עצום של דוברי שפה זו.

מעשה זה יכול להתגלגל ככדור שלג,  ואם נתמזל מזלו של אותו סיפור הרי הוא זוכה להיות מתורגם לשפות רבות ובכך משפיע על קהל עצום. פועל יוצא איפוא של המעשה המופלא הזה שהמחשב הופך להיות היוצר וגם המספר ובאותה עת ממש גם הקהל אליו מיועד הסיפור. אנו חווים מבלי משים בשינוי דפוסי התנהגות וחשיפת תכונתו הבסיסית של הסיפור כייצור חי נושם בועט ובעל תכונת יסוד המאפשרת לו לשרוד ולהתפתח בכל מדיה שהיא.
מסתבר שהסיפור לא רק ששורד אלא אף משתלב בכל הטכניקות המתקדמות והופך אותן לחממה נפלאה להתפתחותו העצומה.
אם במסורת הסיפור חווינו את המספר בשר ודם מול קהל חי ונושם, הרי בעולם המחשב, הסיפור חי ונושם במרחבים וירטואלים ומקבל הזנה חוזרת והקשבה מגולשים רבים ברחבי הגלובוס. חלקם אנונימיים וחלקם ברשתות חברתיות.
להפתעתינו הרבה מתגלה הסיפור כיצור בעל תכונות מולדות לעולם חדשני זה. לכאורה היינו יכולים לחשוב כי תם עידן הסיפור העממי, אלא שאנו עדים לתופעה הפוכה לא רק שאין דעיכה אלא שיש פריחה עצומה בתחום.
הסיפור מתגלה כחומר הגלם החשוב ביותר לעיצוב התרבות האינטרנטית והוא חומר הבעירה האמיתי, המפיח חיים וחמצן במדורת השבט העצומה הזו. הוא מתיך תרבויות, מחבר נקודות מבט ומספק את הקודים התרבותיים המתאימים לעולמות השונים במרחבי התרבות העצומים שבו. ולאלה הרוצים ללמוד ולהתעמק בחקר הסיפור מספק האינטרנט אפשרויות בלתי מוגבלות כמעט, הן של אתר חוקרים והן ספרות עניפה ומחקרים רבים העומדים לפני כל גולש. זו בהחלט הזדמנות להציג לפני התלמיד והחוקר בתחום חשוב זה את האתר של ד"ר יואל פרץ אתר מסע במתכונתו החדשה.
 

הכותב הוא מספר סיפורים, מנחה סדנאות בעולם הסיפור ומוסמך האוניברסיטה העברית בתחום מחקר השוואתי.

כתבה ראשונה בסדרה מאת: יהודה עצבה. ( כל הזכויות שמורות )

נשמח כמובן להתייחסותכם ולתגובותיכם בנושא חשוב ומרתק זה. אל תהססו, הביעו דעתכם והוסיפו לחשיבה המשותפת לכולנו.
 


 
מסך האינטרנט
© כל הזכויות שמורות
תענית אסתר, תשע"ד. 13.3.14


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|