זכרונות ילדות

נכתב על ידי: עוזי סנדורי

לפני שבע שנים סיימתי 30 שנות שרות במשטרת ישראל. במשך שנות השרות הארוכות המעניינות והמרתקות עסקתי במגוון תפקידים,החל כשוטר סמוי במשך שבע שנים ,קורס קצינים, קצין משמרת בהר הבית, מפקד יחידת סיור,קצין אבטחה,דובר המחוז הדרומי ומרחב ירושלים, קורס פו"מ,סגן הדובר הארצי ובתפקידי האחרון כדובר משטרת ישראל בדרגת נצ"מ.

עם יציאתי לגמלאות, עוד בתקופת חופשת השחרור החלטתי כי זה הזמן לעשות גם משהו לנפש. לא היו הרבה התלבטויות עת מצאתי עצמי נרשם לקורס למורי דרך במשרד התיירות. הגיע הזמן להכיר את הארץ הזו מקרוב ובאופן מובנה ומקצועי, אמרתי לעצמי. עם תחילתו של הקורס אחד הסיורים המודרכים הראשונים בירושלים התמקד בהר ציון ואתריו בהדרכתו ובהנחייתו המצוינת של הארכיאולוג ד"ר אבנר גורן. במהלך הסיור בין אתרי ההר, הגענו למתחם קבר דוד. התיישבנו אני וחברי לקורס סביב המצבה המציינת את מקום הקבר, ואבנר החל בהסבר מלומד על קורות המקום, המסורות השונות, אירועים הסטורים הנוגעים למתחם - הסבר מאלף.

לפני שאבנר סיים את סקירתו ניגשתי אליו ולחשתי באזנו: - תשאיר לי בבקשה חמש דקות לפני הסיום להתייחסות בעניין הקשור לנושא. עם סיום הדברים נקראתי ע"י אבנר לספר את מה שביקשתי. חברי לקורס לא הסתירו את תמיהתם על שאבנר מבקש ממני להשלים פרטים. פתחתי והכרזתי -  שימו לב חברים לכל אחד מאתנו יש אין ספור סיפורים וחוויות ילדות אותן חווה בשנות ילדותו. אך לי ידידיי, חוויית ילדות מיוחדת במינה כי חלק נכבד ממנה קשור למקום הזה בו אנו יושבים .כן ,ממש פה סמוך לקבר דוד ביליתי שעות וימים בעיקר בתקופות החופשות הארוכות מבית הספר.
יש להודות כי חברי לקורס ואפילו אבנר הביטו בי מתקשים לרדת לסוף דעתי. - טוב,תקשיבו חברה קראתי. - לאבי הוקצה חדר במתחם ההר שם עסק בתיקון וכתיבת ספרי תורה, כעובד שכיר במשרד הדתות . את עבודתו כאן החל בתחילת שנות ה-50 . בתקופת חול המועד של חגי ישראל סוכות ופסח אבי היה שובת מעבודתו הרגילה, אך היה נרתם למאמץ היערכות משרד הדתות לקבלת אלפי עולי הרגל לירושלים. הרי הר ציון היה המקום הקרוב ביותר להר הבית ולכותל המערבי. בגג מבנה קבר דוד הייתה עמדת תצפית לעבר האתרים המקודשים שאליהם חזרנו רק לאחר מלחמת ששת הימים. שם היו עולי הרגל מתמקמים וצופים בערגה ובגעגועים למקום שאליו אינם יכולים להגיע. על כן, מתחם קבר דוד והשטח שסביבו הוו מקום עלייה לרגל ואתר לחגיגות עממיות גדולות של כל מגזרי האוכלוסייה.

אבי היה עוטה חלוק לבן, מתייצב כל בוקר ליד קבר דוד ומברך כל איש ואישה שחלפו על פני מצבת הקבר, יש לציין שחלק נכבד מהמבקרים הקפידו להגיע ע"מ לזכות בברכת "מי שברך" מפי אבי ליד הקבר וראו בכך סגולה למלא את משאלות ליבם. ואני - הילד בן ארבע, חמש ושש מצטרף לאבא עומד לידו, אוחז בחלוק הלבן ולא כל כך מבין למה כולם רוצים להגיע דווקא לאבא.
 
אז הנה אחרי כל כך הרבה שנים אני שוב כאן בסיטואציה אחרת לגמרי, אבל באמת מתחשק לי שוב לקום להחזיק בחלוק אותו חלוק לבן שאבא לבש.

 
נוף להר ציון. צילום: יהודה עצבה.
© כל הזכויות שמורות
ז', מוצש"ק, תמוז, 19.6.10


6. והיכן יש עוד אנשים כמו האיש
מאת: יעקב יעקב 04/06/2016
ואני הכרתיו את האיש ההוא שהיה מל"ו הצדיקים . אציל וצנוע ואהוב . גדלתי בביתו כחבר ילדיו הטובים . התפללתי בבית הכנסת שבו הוא שימש בקודש , ואני זוכרו נוסע באוטובוס לירושלים ועולה במעלה הר ציון ברגל למקום עבודתו למרות נכותו והכל לשם שמים ולתפארת עמו ועדתו . עוזי וחיים בניו וכל האחרים גדלו בצלו וירשו ממנו את כל הטוב והתבונה והאצילות שהוא הרעיף עליהם . כמנהל אגף תרבות בעיריית ירושלים עטרתי את משרדי בתמונתו הגדולה שהופקה כפוסטר ענק על ידי גוף ממשלתי כלשהו (ואיני זוכר מי) . יהא זכרו ברוך .
5. כילד שגדל "בבוסתן ספרדי"
מאת: אפי ארדיטי 15/11/2011
היי עוזי, נהנתי, התרגשתי, מי כמוני חש בסיפור את סיפור ילדותנו, אני, הרי גרתי בשכונה שמול הר ציון בימין משה, נהנתי, תמשיך לכתוב.
4. גלגל החיים
מאת: ניצה פרידמן 17/07/2010
שמעתי ממך את הסיפור ומאוד התרגשתי,קראתי את הסיפור ושוב התרגשתי...זה גלגל החיים...
3. אני עד...
מאת: נפתלי רז 14/07/2010
אני זוכר את האירוע המתואר, ומעיד כמה מרגש היה לשמוע את הסיפור - אז, והיום. תיקון קל: אבנר גורן איננו ד"ר, אבל בידע שלו - הוא פרופסור.
2. כל הכבוד
מאת: גונה הרצל 24/06/2010
עם הסיפורים האלה אתה גם צריך להדריך בירושלים
1. זכרונות ילדות
מאת: o l i v i a 23/06/2010
מרגש כל פעם מחדש לקרוא ושוב את כותב נהדר.
הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|