טאטאה - גירסת סינדרלה מצפת

נכתב על ידי: יהודה עצבה - מפי עבריה קובי ז"ל

ספרת: עבריה קובי - ז"ל:

 להלן תמלול הסיפור כמות שהוא בשפה העממית המדוברת. אציין כי מקורו של הסיפור בשפה הערבית.

היו זוג הורים שהייתה להם בת, אבל הם היו מטומטמים והבת היתה נורא חרוצה, כל הזמן הייתה מנקה ועושה את הבית יפה. יום אחד היא לקחה חימר ועשתה סוס ועל הסוס פרש וצבעה אותו בצבעים יפים ושמה אותו על הגג כמו פסל. והיא בבית יושבת.
אז יום אחד הבן של המלך יצא לצוד ציד אז הוא עובר על יד הבית הזה והוא רואה את הפסל הזה עם הסוס והוא גם היה על הסוס אז הוא רואה אותה, רצה לראות מי עשה את זה,  הוא נכנס לבית. רואה את הבחורה כל כך יפה ונחמדה.
 אז הוא אומר לה – מי עשה את הסוס? אז היא אומרת לו – אני. אז הוא אומר לה: תראי בחורה.
יהודה בערבית?
עבריה- כן הוא אמר לה.
יהודה – תגידי,  איך זה בערבית.
עבריה – מה ריאת אשוף אל חסאן אג'ית ריאת אשוף אל עג'ייה. (כלומר לא באתי לראות את הסוס באתי לראות את הבחורה )
אז הוא אומר לה – תראי אני התאהבתי בך ואני רוצה אותך לאישה.
היא אומרת לו- אתה מלך וזה, איך? אז הוא אומר לה – לא איכפת לך.
וזאת היה לה אימא חורגת, לא אימא שלה, זאת הייתה אימא חורגת והיא נורא לא אהבה אותה. היה לה עוד ילדות שלה. היא לא אהבה אותה, אז היא שמעה שככה וזה.
אז היא אומרת לה – טוב, יופי, באמת טוב וזה. אז הוא אומר לה: תראי, אני אעשה לך הכל, ואנחנו ניקח אותך לארמון שלנו ויהיה לך טוב והכל. אז היא נורא שמחה המסכנה, שמחה נורא.
אז הגיע הזמן, הם רצו לקחת אותה. אתה יודע אצל הערבים לא באים הגברים, באות הנשים לקחת את  הכלה. אז מה היא עשתה, הלבישה את הבת שלה טוב יפה והכל. ( האימא החורגת ) ולקחה את השלושה והלבישה את הבת שלה הכי יפה. ובאה ועשו את החתונה והיא מסכנה מביטה מה תגיד? מה תעשה?
נתנה לו את הבת שלה במקום הבת הזאת. אז היא לא יודעת מה לעשות, מה לעשות, איך היא תעשה, מסכנה. עוד לא עשו את החתונה. אז היא מה היא עשתה, הלכה לנגר ואמרה לו – תראה אתה תעשה לי דמות כמו שאני עם העיניים, עם הידיים עם הכל, שאני אלבש אותה כמו שלובשים מדים וסגור הכל ואני אכנס בה. טוב, היה לה קצת כסף, עשה לה את המדים האלה מקרש נכנסה בתוך הזה והתחילה ללכת. איפוא נכנסה, הלכה שמה לארמון. הלוא רוצים לעשות את החתונה של בן המלך וזה. אז התחילה לעזור פה ושם. לעזור בעוגות, לעזור. הם מצאו אותה כמו מלאך. והולכת מפה עוזרת, הולכת מפה עוזרת. מה קראו לה? קראו לה טאטאה. בגלל שהיא הולכת ככה כמו קפקפים. – טאטאה תביאי, טאטאה זה, טאטאה זה, טאטאה זה. 
בן המלך ראה את הבחורה הזאת אמר זאת לא היא. הוא לא רוצה אותה בשום אופן, זאת לא היא הבחורה שהוא ראה. לא זאת.
אז טאטאה, טאטאה איפוא שהיא הולכת עוזרת. אז היא הייתה "כמבה" זאת אומרת מדברת ככה האף הבחורה הזאת. אז היא אומרת – עזוב אותה חתיכת קרש תראה. אז הוא אומר לה – זאת הקרש יותר טובה ממך.
מה הוא עשה? הלך רכב על הסוס ואמר הוא רוצה ללכת לחפש את הבחורה. אז מה היא הלכה ועשתה לו שבע עוגות. היא הבחורה, עשו עוגות לחתונה וזה. הטאטאה הזאת עשתה לו שבע עוגות, בשביעית הלכה וכתבה כל מה שעשתה לה האימא החורגת. כתבה את הכל על פתק ושמה את הפתק בתוך העוגה. וסידרה את הפתק למטה בתחתית שבע העוגות ושמה לו אותן והוא הלך ונסע.
נסע מעיר לעיר. מעיר ראשונה הלך לא מצא, בעיר שניה, בעיר שלישית, בכל עיר אכל עוגה אחת זה היה האוכל שלו., בא בעיר השביעית. לוקח את העוגה רואה את הפתק שלמטה והוא קורא, קורא, קורא ואומר – מה היא בבית ואני לא יודע?
את הדרך שהוא עשה, הוא חזר בחזרה ובא הביתה. בא הבייתה,  התחיל להגיד – טאטאה בואי, טאטאה בואי. טאטאה, היא לא רוצה לבוא, בואי, בואי. פתאום אחר כך הוא אומר לה – אני יודע, את בבית ואני לא ידעתי, אני קראתי כל מה שכתבת. הכניס אותה לחדר, הוא אומר לה, תפשטי מהר את התלבושת הזאת ומה שאת רוצה אני אעשה באימא החורגת, אנחנו ניקח ברזלים ונשרוט לה את הבשר של האימא החורגת ונשליך אותה לכלבים שיאכלו אותה, ואת הבת הזאת אותו דבר נעשה.
 ואחר כך היא התחתנה איתו והיו לה חיים טובים והכל בסדר.
----------------------------------------
הסיפור תועד בתאריך 13.5.1980. מתעד: יהודה עצבה. נוכחים בתיעו:ד בעלה של עבריה ובשלב מסוים נכנסה לביקור הבת רינה.
אציין כי עבריה קובי היא קרובת משפחה שלי מצד משפחת אמי.  כיום משפחת קובי היא משפחה עניפה בצפת ובטבריה וכמובן במקומות אחרים בארץ.
הסיפור הוא חלק מתיעוד ביקורי שלי כבן משפחה. 

 


 
אילוסטרציה
© כל הזכויות שמורות
יג' כסלו,תשפ"א. 29.11.2020


2. נאמן למקור
מאת: יהודהעצבה 04/01/2021
הערתה של אילנה בהחלט במקומה. אך האם העריכה הלשונית חשובה יותר מהאותנטיות של הסיפור. נקודה זו שהועלתה, בהחלט ראויה לדיון. בעקבות הערתה של אילנה שילבתי את הקול של המספרת, נראה לי שכאשר מדובר בסיפור עם יש לשמור ככל שנוכל על רוח המקור.
1. קצת עריכה לא היתה מזיקה
מאת: אילנה 04/01/2021
הסיפור אוטנטי ויפה, אך כתוב בדרך מרושלת, מבולבלת ולא מובנת לקורא. אני מוכנה כעורכת מנוסה לערוך אותו בהתנדבות מבלי לפגוע בזרימה הסיפורית הטבעית...
הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|