חנוכיית שבעים הנרות

נכתב על ידי: נגה קופלביץ

בספר "שירת השולמית" מספרת שולמית קישיק-כהן, אשה יהודיה שחייתה בביירות, על פעילותה למען העלייה לישראל שהייתה כמובן, עליה בלתי-ליגלית.

כשבוע לפני חנוכה התאספו בבית- הכנסת כשבעים נערים במטרה לצאת לדרך והאוטובוסים שהיו אמורים לקחתם המתינו בקרבת מקום. שולמית קישיק-כהן ראתה שברחובות ובין הבתים על כל צעד ושעל נמצאים שוטרים ובלשים שאמורים לעצור את התהליך ולאסור גם את היוצאים וגם את המסייעים ליציאה והבינה שהיא חייבת למצוא לכך פתרון מיידי.

היא נכנסה למכולת הסמוכה וקנתה שבעים נרות ובקשה מן הרב שעבר בסביבה להצטרף אליה. שניהם העמידו את הנערים בשתי שורות כשכל נער מחזיק בידו נר דולק והיא אמרה להם: "עכשיו אנחנו נצעד ונשיר שירי חנוכה". הנערים מאוד התפלאו כי חג החנוכה טרם הגיע והיא הסבירה שכעת הם יעשו חזרות כדי שבחג תהיה להם תהלוכה מוצלחת.

היא הובילה אותם בדרך מתפתלת - שמאלה ימינה קדימה אחורה והשומרים והבלשים הולכים אחריהם ב"רונדלים" הנה והנה ומסתובבים כמו סביבון עד שבשלב מסויים השוטרים התעייפו ופרשו. כאשר ראתה שהדרך נקיה, הריצה את הנערים לאוטובוסים - והם יצאו לדרכם. "אם נרצה פעם להזכיר את הנס הזה, נצטרך להדליק חנוכיה עם שבעים נרות", אמרה לרב. ,
- גב' שולמית קישיק-כהן נבחרה להדליק משואה ביום העצמאות שנת 2007 על - מופת לאומץ לב של אישה ירושלמית למען העם והארץ. נישאה ליהודי לבנוני ומשם  העבירה  מידע  מודיעיני  וסייעה  להבריח יהודים  לארץ, עונתה, נשפטה למוות וישבה  במשך שש שנים בכלא.

הסיפור שובץ באתר ב - א' חנוכה, תשס"ח. 5.12.07.


שם המספרת: נגה קופלביץ, תלמידת הסדנה למספרי סיפורים במוזיאון חצר היישוב הישן בירושלים.
 


 
© כל הזכויות שמורות
א' חנוכה, תשס"ח. 5.12.07.


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|