זכרונות, תקוות וחלומות

נכתב על ידי: יהודה עצבה

סיפור ששמעתי לפני שנים רבות מיהודי בשם לרמן, דמות ייחודית של תלמיד חכם ואיש העולם הגדול. מעל לכל היה האיש מספר סיפורים בחסד.

והסיפור שאני מספר לכם הוא סיפור ששמעתי ממנו עם שינויים קלים כדרכו של סיפור עם. הסכיתו וקראו:

בעיירה יהודית קטנה חי יהודי בשם ר' אייזיק והיהודי הזה היה מתפרנס כמו כל היהודים, מעסק קטן שהיה לו במרכז העיירה. מין חנות סדקית, גלנטריה כזאת והיו בה כל מיני פיצ'יפקס שבן אדם צריך. מדי יום היה יושב בחזית חנותו שעות ארוכות, על שרפרף קטן, ספר לימוד בידו ומחכה לקונים. היה מגיע קונה, היה סוגר את ספר הלימוד לאיטו, מניח אותו על השרפרף, נכנס עם הקונה לחנות, מוכר מה שמוכר וחוזר ללימודו. כך מדי יום ביום, שנה בשנה. פרנסתו הייתה בצמצום ודוחק, אך לא היה מאושר ממנו.

עד שיום אחד פרצה לא עליכם, פרצה מגיפה בעולם, מגיפה שהפילה חללים רבים. אף לעיירה של ר' אייזק הגיעה המגיפה הארורה. הכל הסתגרו בבתים בפחד. הרחובות התרוקנו, החנויות התרוקנו, דבר לא נשאר שלם כשהיה. והוא יושב עם ספר הלימוד בביתו וממתין. עבר זמן רב והגיעה שעה של אורה, המגיפה הלכה ודעכה ור' אייזיק עשה דרכו לחנותו הריקה וישב כמדי יום ביומו שעות ארוכות בחזית חנותו הריקה. כך הוא על השרפרף וספר לימודו בידו.

העוברים והשבים תמהו על ר' אייזיק היושב בחזית חנותו הריקה כממתין לקונים.

ר' אייזיק מה קרה לך? שאלו. למי אתה ממתין?

לקונים, השיב ר' אייזיק.

והרי אין לך מה למכור, חנותך ריקה התריסו נגדו.

טועים אתם! אמר ר' אייזיק, החנות שלי מלאה, היום אני מוכר: זכרונות, תקוות וחלומות.

הלוא זה האוצר הגדול והחשוב ביותר בימים אלה. אמר לאלה ששאלו אותו.

ובחיוך גדול על פניו הוסיף  – והכל חינם.

עד כאן הסיפור: וההשלכה אלינו ברורה  -  אין מספיק הקשבה למצוקת העצמאים הקטנים. הם על הגבול הדק של איבוד התקווה והחלום, אבל הם יזכרו טוב טוב את מי שלא הקשיב למצוקתם.

 



 
צילום: יהודה עצבה
© כל הזכויות שמורות
כא' שבט, תשפ"א


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|