היה היה ילד קטן עם אופי רתחני. אבא שלו נתן לו שק עם מסמרים ואמר לו שבכל פעם שהוא מתפרץ וצועק על אנשים הוא חייב לתקוע מסמר בגדר שמקיפה את ביתם. ביום הראשון. תקע הילד 37 מסמרים בגדר, בשני 35 מסמרים ובשלישי 32 מסמרים.
במהלך השבועות הבאים, ככל שלמד לשלוט בכעסו ירד מספר המסמרים שהוא תקע בגדר. לאט הוא למד שקל לו יותר לשלוט בכעסו מאשר לתקוע מסמרים בגדר. לבסוף הגיע היום בו הילד לא התפרץ כלל. הוא סיפר את זה לאבא שלו , ואבא שלו אמר לו שעכשיו בכל יום שחולף ובו הוא לא התפרץ ושולט בכעסו הוא צריך לשלוף מסמר אחד מן הגדר.
הימים חלפו ולבסוף הגיע הילד לאביו ואמר לו שכל המסמרים נשלפו מן הגדר. האב אחז בידו של בנו לקח אותו החוצה אל הגדר, ואמר לו - כל הכבוד בני על שלמדת לשלוט בכעסיך, אבל הסתכל נא אל החורים שבגדר, הגדר כבר לעולם לא תהיה כמו שהיא הייתה בהתחלה. כשאתה אומר דברים מתוך כעס , הם משאירים צלקת בדיוק כמו החור שבגדר. אתה יכול לתקוע סכין בגבו של אדם ולמשוך אותה החוצה חזרה , אבל לא משנה כמה פעמים תתנצל הפצע עדיין יישאר שם. הערת המספר: אחד הסיפורים האהובים עלי אינני יודע את מקורו.
שם המספר: מוקד