|
באחד הימים יצא איכר מפוזר מהעיר אורן באלג'יריה והוא מחזיק בידו את רסן חמורו ומושכו אחריו. שני גנבים ראו אותו והלכו בעקבותיו, כשהם שומרים על מרחק קבוע ביניהם.
- אני מקבל עלי, אמר אחד הגנבים - להוציא את החמור מידי האיש הזה. הוא התקרב אל החמור, התיר בזהירות את הרסן ומסר את החמור לידי חברו, ואז קשר את הרסן לעצמו, והניח לאיכר להוליכו עד שחברו עם החמור, התרחק ממנו, אז נעצר לפתע, האיכר שהיה רגיל לתעלולי החמור המשיך למשוך את הרסן, לבסוף נעצר, הפנה את ראשו ונדהם למראה עיניו, הרסן של החמור קשור לראשו של אדם.
מי אתה? היכן חמורי?, שאל האיכר. - הרגע ואל תפחד, אני הוא החמור שלך, ענה הגנב. הקשב ושמע קורותיי ותופתע. אימי היא אישה זקנה, באחד הימים בביתה, כשאני שיכור, כעסה עלי מאד אימי, עניתי לה בחוצפה, אז אמרה לי - הפרת מצוות כבוד אם ולכן תיענש, אז התרגזתי והרמתי עליה יד להכותה. מיד העניש אותי האל והפכתי לחמור. המקרה הביא אותי אליך ומאז אני עובד בשבילך. היום ריחמה עלי אימי, התפללה בשבילי ולכן חזרתי לדמותי הקודמת.
האיכר ששמע את הסיפור, אמר לגנב - אנא, אחי, סלח לי על שנהגתי בך ביד קשה ומשפילה, אבל איך יכולתי לדעת שאתה אדם בגוף של חמור? ואז הסיר את הרסן מצוואר הגנב ושילח אותו לחופשי. והאיכר חזר הביתה עצוב ומצטער על שהעביד אדם כמו חמור. יצאה אישתו לקראתו ושאלה - מה קרה לך? אפוא החמור? - החמור? שמעי, מעשה שקרה לי היום, וסיפר לה את כל הסיפור.
אכן ביש מזל - הגורל התאכזר לחמור ולנו שהעבדנו אותו. האיכר לא התאושש וימים רבים ישב בפתח ביתו ולא עבד. לבסוף אמרה לו אישתו - אינך יכול לשבת כך כל הימים, לך לשוק וקנה חמור אחר וחזור לעבוד עם העגלה. שמע האיכר לעצת אישתו, וכשבא אל השוק נעצר ליד החמורים שעמדו למכירה, לפתע הכיר את חמורו, קרב אליו ולחש לו באוזן - אומלל שכמוך שוב השתכרת? ושוב הרמת יד על אמך? אך עכשיו אזהר ולא אקנה אותך שוב.
כתבה ושלחה הרושמת והמספרת שחרזדה.
הערה: כל הזכויות שמורות על כל המשתמע מכך.
|