|
איש-אחד הייתה לו חנות בדים, וכל ערב לפני הסגירה היה מבקש ממוחמד שישמור עליה. יום אחד חלה האיש , אמרו לו בניו: אבא, לך לשכב אנחנו נסגור החנות. אמר להם : אל תשכחו לבקש ממוחמד שישמור עליה. אמרו לו: אל תדאג, הכל יהיה בסדר. באותה תקופה חנויות רבות היו נשדדות בלילות, וכל עוד שביקש ממוחמד שישמור, החנות שלו לא נשדדה ולו פעם אחת.
הלך האיש הביתה לישון, בניו סגרו ונעלו החנות וביקשו מאללה, שישמור להם על החנות . באותו הלילה פרצו לחנות שלהם ורוקנו אותה. למחרת הגיע האב לחנות, וחשכו עיניו. כעס וזעם על בניו, ושאל: ממי ביקשתם לשמור על החנות? אמרו : מאללה. אמר להם: השתגעתם , הרי אמרתי במפורש, רק ממוחמד. שאלו למה.? ענה: כי אם מוחמד לא שומר, אני יכול להתלונן עליו אצל אללה, ועכשיו בפני מי אלין? מבינים? טיפשים שכמוכם. מאותו ערב לא עזב יותר את החנות אלא אם הוא נעל אותה וביקש ממוחמד שישמור.
הסיפור נשלח על ידי המתעדת ומספרת הסיפורים שחרזדה.
כל הזכויות שמורות על כל המשתמע מכך.
|