סיפורים נוספים:
נוף מדברי איזור עין גדי. צילום: יהודה עצבה

עמוד הבית » קהילות מספרי סיפורים » סדנת מוזיאון חצר היישוב 2012 » עלילות נמרון בעין גדי

עלילות נמרון בעין גדי

נכתב על ידי: חניתה חורש

כידוע, שנת 1977 הייתה שנת מהפך פוליטי בישראל.
בממלכת החי הגדלים באזור עין-גדי הייתה מהפכה טריטוריאלית. נמרי עין-גדי חשו כי צֵיד המזון בטבע קַשָה עליהם.
בַּבְתָּא, הנמרה יְפַת הכתם, עייפה מלרדוף אחר יעלים המקפצים בפזיזות בשביל אותו הם סימנו.
לילה אפל אחד, הירח הצפין אז אורו, ומרחוק נראו אורותיו של הקיבוץ. בַּבְתָּא הלכה לכיוון האורות, כשהמחשבה על גוריה הרעבים המחכים במערה שבנחל ערוגות, הובילה אותה במהירות אל המטרה.
ריח הכבשים והעופות בפינת החי  הִנְחוּ את מסלולהּ.  הופְּס! גדר אבנים....  ובַּבְתָּא הנמרה מדלגת עליה וממהרת לטרפָּהּ.

לראשונה, נכנסה בַּבְתָּא לחצר בה  הברווזים והתרנגולות  נחו את מנוחת הלילה. בחלומות הכי מאיימים לא חלמו על סיום חייהם בין ציפורני נמר – כאן, בעין-גדי. אבל מזלם לא העיר להם פנים, ומידי ערב בַּבְתָּא למדה את הדרך הקלה להשג מזון. "בזיעת אפיך תאכל לחם" – לא דיבר אליה...
הראשונות היו התרנגולות – יום יום נטרפה תרנגולת, אחר כך הברווזים, והשיא היה יום בו נטרפה "אביבה" הכבשה.
יש לדעת עוד, שלילדי הקיבוץ, פינת החי הייתה מאוד חוויתית. לכל ילד הייתה חיית מחמד שהוא גידל, האכיל אותה, נקשר אליה, ויחד איתו כל המשפחה היו מקורבים לאותה חייה.
אביבה הכבשה הייתה חיית המחמד של פלורה הילדה הבלונדינית.  שוד ושבר!
ובקיבוץ... המולה...הדעות חלוקות בנושא הנמר. חצי מהחברים – בעד הנמרים: הרי אנחנו מתגוררים בשמורת טבע....וזכותם....
חלק השני של החברים שהיו נגד הנמרים: איך יכול להיות שנמר יחיה עם בני אדם?
באחד מימי ספטמבר 1979 נערכה  חתונה בעין-גדי של זוג חברים שלנו. החופה נערכה ליד חדר האוכל  העגול. בקצה הגדר שהוקמה בתצפית על נחל ערוגות, נתגלו ע"י פקחי רשות שמורות הטבע  את עקבותיה של בַּבְתָּא, שהובילו עד לכלובי פינת החי וחזרה.
ראו הרשט"גים שיש פה סוג של "הגדשת סאה", והוחלט להניח כלוב וללכוד את בַּבְתָּא ולהרחיקה. ואכן, בדיוק ביום חתונתם של חברינו – בַּבְתָּא באה ישירות לפיתיון שהונח עבורה בחלק  המוגן במלכודת – אפרוחים חיים שצייצו (לא ניתנו לה למאכל).
איזו חוויה ציפתה לאורחי החתונה?  היישר מהחופה ניגשו לכלוב של הנמרה בו בַּבְתָּא הייתה כלואה.
איזה בעל חיים מלכותי?! יפה! מושלם ! בַּבְתָּא נלקחה בכבוד גדול לגן החיות שבפתח תקוה.
עבר זמן קצר, עד אשר "שלומציון" גילתה את אוצר המזון המצוי בשפע בעין-גדי.

גיורא אילני ז"ל,מרשות שמורות הטבע, ניסה להוכיח את האקסיומה "וגר נמר עם אדם" – הוא הקליט יללת חתול והשמיעהּ ברשמקול.  שלומציון שנחה לה על סלעי הר צרויה, שמעה את היללה, ובהילוך מלכותי צעדה לעבר הקול המתאבן של החתולים. לכשהגיעה לגדר – זרק לה גיורא כמה אפרוחים מצייצים לשבור רעבונהּ ולבנות את אמונה באדם.  שלומציון מילאה בטנהּ באפרוחים ורצה לה מרוצה לעבר המדבר.
זהו אך פרק אחד מעוללות  הנמרים  בעין-גדי.
© כל הזכויות שמורות
כח', טבת, תשע"ב.23.1.12
 
מפת אתר
|
תקנון האתר
עוצב על ידי לנה עצבה