בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לברוא את אדם הראשון התחילו המלאכים להתלחש ביניהם כתות כתות וחבורות חבורות. חלק אומרים: יברא, ואחרים אומרים: שלא יברא. חסד אומר : יברא, שהוא גומל חסדים. אמת אומרת: אל יברא, שכולו שקרים. צדק אומר: יברא! שהוא עושה צדקות שלום אומר: אל יברא, שכולו קטטה. עד שמלאכי השרת מתעסקים אלו עם אלו ברא את האדם, מן האדמה, הפיח בו רוח חיים ונשמה והעמידו על רגליו. כשראה אדם שלכל הבהמה והחיה יש בן זוג אמר: לכל יש בן זוג ולי אין בן זוג! מה עשה הקדוש ברוך הוא כמו כל רופא טוב לפני ניתוח השתלה מסובך. הרדים אותו."ויפל השם תרדמה על האדם". ויבן השם את הצלע. מספרים שהתלבט מאוד מהיכן לברוא את האישה. אמר: לא אברא אותה מן הראש – שלא תהיה לי גאותנית לא מן העין – שלא תהא סקרנית ותרצה להציץ לכל מקום. ולא מן האוזן – שתתחיל להקשיב לכל הרכילויות. ולא מן הצוואר – שלא תהיה סנובית. ולא מן הפה שלא תהיה פטפטנית. ולא מן הלב – שלא תהא קנאית ולא תיקח כל דבר ללב. ולא מן היד – שלא תחטט בכל דבר ולא מן הרגל – שלא תתחיל לטייל לי בכל העולם. ברא אותה מן הצלע, ממקום שהוא צנוע באדם. ועל כל אבר ואבר שהיה בורא בה, היה אומר לה: תהי אשה צנועה, אשה צנועה! ואף על פי כן יש בה הכל, פטפטנית, סקרנית, לוקחת ללב, מחטטת בכל דבר, מקשיבה לכל מה שקורה סביבה בקיצור ועם כל הצניעות יצאה מושלמת. אדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד כלם דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהם דומה לחברו. האדם נברא יחידי- ללמדך, שכל המאבד נפש אחת מישראל מעיד עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאלו קיים עולם מלא. אדם נברא בערב שבת ומפני מה? שלא יגידו שהיה שותף עם הקדוש ברוך הוא במעשה הבריאה. ואם יתחיל להחזיק מעצמו יאמרו לו: שב בשקט, יתוש היה לפניך במעשה בראשית.