סיפורים נוספים:

עמוד הבית » קהילות מספרי סיפורים » סדנת מספרים במוזיאון חצר היישוב, 2011 » המזוודה

המזוודה

נכתב על ידי: אורה טמפלמן

על המשפחה:
הכי רחוק שאני יכולה להגיע בסיפור המשפחתי זה לסבים וסבתות.
נתחיל מצד אמא: סבתא שלי, חוה,  גדלה בלודז', היו לה חמישה אחים ואחיות, שלושה מהם נשואים. למשפחה היה מפעל סוודרים קטן, עד שפרצה מלחמת העולם השנייה, המשפחה נסגרה בגטו, ובהמשך נשלחו לאושוויץ, היחידות ששרדו הן סבתא שלי ואחותה, שעברו ביחד את השואה. לאחר המלחמה סבתא שלי ואחותה רצו ליסוע לארה"ב לדוד שגר שם עוד לפני המלחמה, וע"מ להשיג את המסמכים הדרושים הן היו צריכות ליסוע ברכבת לשטוטגרט, הבעיה היתה שלסבתא שלי לא היתה מזוודה במצב תקין. סבתא שלי בחיפושיה אחר אדם שיתקן לה את המזוודה הגיעה לדירה של מרפד המזוודה, באותו זמן בדירה היה אדם צעיר, סבתא לא שמה לב אליו אך הוא שם לב אליה... כשהיא חזרה משטוטגרט הוא כבר חיכה לה בתחנת רכבת והשאר הסטוריה.

אם כן, אותו אדם היה סבא שלי, משה ישראל סוכוצ'בסקי שגדל בפיוטרקוב, ואף הוא עבר את השואה, והיה הניצול היחיד ממשפחתו.
לאחר שהתחתנו הם עברו לארה"ב, שם סבא שלי תפקד כנשיא עמותה שפעלה למען זכויות ניצולי השואה בארה"ב. במסגרת תפקידו הוא פעל להעברת חוק שיהיה בארה"ב יום לציון השואה, וכמחווה  הוא קיבל את העט שבו חתם נשיא ארצות הברית דאז, ג'ון קנדי, על החוק.  הוא פעל רבות למען ניצולי השואה ונפגש עם הצ'נסלור אדנאואר מגרמניה ע"מ לקבל יותר זכויות ותשלומים לניצולי השואה. הוא גם פעל למען יהודי איראן שנמצאו בסכנה.
סבא שלי נפטר לפני למעלה מארבעים שנה.

ומצד אבא: סבתא שלי, רוז, גדלה בהמבורג שבגרמניה, לאחר ליל הבדולח ולאחר ששכן גוי אמר לאבא שלה שכדאי להם לעזוב כי לא צופן ליהודים עתיד מזהיר בגרמניה הם עברו,ההורים היא ואחותה, על האוניה האחרונה שהורשתה לצאת, לארה"ב.
סבא שלי יצחק דוד, גדל באוסטריה, הוא נשלח בקינדר טרנספורט לאנגליה, שם הוא העביר את שנות המלחמה, ולאחר מכן עבר לארה"ב.
אם כבר מדברים על סבא שלי אפשר להוסיף סיפור עם ניחוח חסידי: לסבא שלי היה גידול ליד העין, הרופאים בדקו אותו ואמרו שהוא חייב לעבור ניתוח להוצאת הגידול. ברור שניתוח כזה, במיוחד באותם זמנים, כרוך בסכנה גדולה, הרי הגידול נמצא באזור רגיש ליד המוח והעין. לפני שהוכנס לניתוח הוחלט לנסות משהו אחר. דוד שלי נשלח לרבי מילובביץ' לקבל ברכה עבור סבא שלי. הרבי אמר לא להסכים לעבור את הניתוח וברך את סבא שלי ברפואה שלימה.

כשהרופאים באו להחתים את סבתא שלי שהיא מאשרת שבעלה יעבור את הניתוח סבתא שלי לא הסכימה לחתום, הרופאים נדהמו, ואף כעסו ואמרו שהוא חייב לעבור את הניתוח, אך סבתא שלי בשלה.
ואכן, ב"ה, סבא שלי זכה כדבר הרבי ברפואה שלימה.

סבא של נפטר לפני 20 שנה.
© כל הזכויות שמורות
ערב יום השואה, תשע"א. 1.5.11
 
מפת אתר
|
תקנון האתר
עוצב על ידי לנה עצבה