הקומקום של פעם

קובץ מס' 33

נכתב על ידי: חיים מזר

                            צנחנים 
רעש מטוסים העיר את תושבי הכפר מהתנומה   של שנת הצהריים. כולם התעוררו ויצאו החוצה   לראות מה פשר הדבר. לתדהמתם הבחינו במטס של עשרה מטוסים המקיפים את כפרם בגובה הגבעות במעגלים הולכים   ומתכנסים. לבסוף כאשר המטוסים חגו במבנה   המעגלי הקטן ביותר, מכל אחד מהם קפץ החוצה צנחן וכל העשרה הגיעו בשלום ארצה. היכן בדיוק נחתו?  בכיכר העיר. משם פנו כל אחד לדרכו ועל פי סימן מוסכם נפגשו באותו מקום. ובאותה שעה כעבור שנה וכך חזרו על עצמם מגשים אלה עד שיצאו לגמלאות. תושבי הכפר התרגלו לכך והתייחסו בשוויון נפש למפגשים מוזרים אלה. המצנחים שימשו  מכול מקום את ילידי הכפר שהפך בינתיים לעיירת קיט לחופות קידושין.  
15.10.1992
                         תה
אין מה לעשות כלי החרסינה נשברו ושקיות התה התפזרו על הרצפה. כל מה שנשאר לעשות הוא לשפוך קצת סוכר, לחמם את הרצפה, להוסיף לימון ולשתות.
23.11.1992
                 צפיפות
חברת "הסעות עירוניות בע"מ" רכשה לאחרונה אוטובוסים חדשים. בניגוד לאוטובוסים הישנים לחדשים 6 דלות, 3 דלתות מכל צד. זוג דלתות קדמיות, זוג דלתות אמצעיות וזוג דלתות אחוריות. הנוסעים עולים בתחנה הראשונה מבעד לדלתות הקדמיות והאחוריות ובכל תחנה יורדים מבעד לדלתות האמצעיות. בתחנה הסופית כולם יורדים ונפרדים מהנהגים בברכת לילה טוב מתוך ידיעה כי יפגשו למחרת. האוטובוסים מרווחים דיים כך שהנוסעים לא ידחקו ולא ידרכו זה על רגליו של זה.
30.11.1992
                                       מגהץ
מה אפשר לעשות במגהץ שעוד לא נעשה? יש כאלה המגהצים את בגדיהם ומלבושיהם אכן מתיישרים כמו פלס. לעומתם יש כאלה המיישרים את המילים והאותיות מתיישרות כמו  סרגלים. ואחרי כן מפסלים בקווים אותיות חדשות וכך פותחים בשורה החדשה. ואחרי שהשורה מתמלאת? כמובן מגהצים את המילים. וכשהמגהץ מתקלקל? מזמינים טכנאי מהמדפיס הממשלתי.
19.6.1994
                                  ציור
לרגע נדמה היה לי שאני חולם בהקיץ. מעיניו של הילד שבציור נראו דמעות זולגות שטפטפו על הרצפה. נגעתי באצבעות ידי ברצפה ואכן הרצפה מתחת לציור היתה רטובה. את האצבעות הרטובות שמתי על לשוני. על פניו, האצבעות היו צריכות להיות מלוחות, מכיון שבדמעות יש תמיד מרכיב של מלח. אבל לא כך היה. הדמעות היו בעצם טיפות צבע ממברשת הצייר שנטפו מהבד על הרצפה. הציור עדיין לא התייבש.
15.7.1994
                          הקהל כשיקויו של השחקן
על מה מדבר השחקן? על התרשמותו מציורים שראה בתערוכה. הציורים מרצדים לנגד עיניו ולא נותנים לו מנוח לא ביום ולא בלילה. הם כל הזמן מרקדים לנגד עיניו. גם אם הוא רוצה להתמקד בתמונה אחת בלבד אין הוא מסוגל לכך. התנועה רוחשת בתוך כל תמונה ותמונה. ההתכנסות לתוך חוויה תמונתית אחת מחייבת על כן התמקדות בתוך התמקדות.
והמילים יוצאות מפיו של השחקן ומסתדרות  אחת אחרי השניה בשורות משל היו ספר שמודפס בזמן כתיבתו והקהל קורא בשקיקה את הכתוב. הוא בולע את המילים ובסיומו של כל פרק מוחא מחיאות כפיים סוערות
הקהל קלט בחושיו חזיון מילולי של תערוכה. כל מאזין כאילו ראה בעיניו את התערוכה. והשחקן ראה בעיני הקהל את התערוכה. בתום הצגה חווה השחקן תחושת התעלות. הוא התנסה בדו - שיח מהמפגש עם ציבור מאזינים וירד מהבמה בתחושה של שכרון חושים.
10.2.1995
                   יחסים סוציו- וורבליים
התיאודיציה הפוסט קאנטיאנית נרמלה יחסי סוציו – וורבליים תוך אקונומיזציה פרוטושמית של תהליכים ניאו הגליאניים והפנימה מערכים קטטוניים בקרב קהל המאזינים, מה שהביא לתיעול אפקטיבי ביותר של פורמליזציות קטרתיות.
1.4.1995
                      פואטיקה
נשגבותה של הפואטיקה הובילה את הקורא לגבהים עד שראשו הסתחרר עליו. לא היתה לו ברירה והוא ביקש סולם כדי שיוכל לרדת בבטחה ולהגיע בשלום לקרקע.
30.1.1996
                        מע"מ
כשרואים מישהו מחייך חצי חיוך, מחייכים גם כן חצי חיוך ומקבלים חיוך שלם האם משלמים על זה מס ערך מוסף?
15.12.2003
                    קומקום
כשקומקום פושט יד האם הוא מקבץ נדבות או פושט רגל?
4.1.2004

המגהץ של פעם
© כל הזכויות שמורות
ו', חשון, תשע"ד. 10.10.13
 
|